דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

קרב צמח

ב- 20.5 הובאו לעמק הירדן שני תותחי שדה ("נפוליונצ'יקים") 65 מ"מ, שהגיעו ימים ספורים לפני כן מחו"ל. הם הוצבו על רכס יבנאל והחלו לטווח עצמם לעבר הכוח הסורי שחנה בין צמח לדגניות. ההפגזה גרמה לנסיגת הכוח הסורי, שפינה את השטח. בכך נשברה ההתקפה הסורית והמשטרה נתפסה מחדש בידי כוחותינו.
כיבוש טבריה הערבית בידי ה'הגנה' ב- 18.4.48 ערער את ביטחונם של תושבי הכפרים הערבים בעמק-הירדן וכולם נתרוקנו, פרט לעיירה צמח, שעל חופה הדרומי של הכינרת. תושבי צמח בטחו בקרבתם למשטרה המבוצרת, בה נמצאו עדיין כוחות בריטיים.
אור ל- 22.4 פשטה יחידת 'הגנה' על צמח, ונאלצה לסגת לנוכח התערבות הבריטים. אך תושבים ערבים מהעיירה החלו בבריחה לעבר השטח הסורי.
בשעות הערב של ה- 27.4 פינו הבריטים את משטרת צמח. אף על פי שבדגניה המתינה מחלקה שהוכנה למטרה זו, הקדים אותה כוח ערבי והבניין נתפס על ידו. למחרת בבוקר תקפה יחידת 'הגנה' את המשטרה וכבשה אותה, לאחר שהחבלנים פוצצו את הגדרות ויצרו פירצה בקיר הבניין. בעקבות הלוחמים הערבים הנסוגים נמלטו כל תושבי צמח, וכוחות ה'הגנה' השתלטו גם על העיירה.
ב- 15.5.48 פלשו הכוחות הסוריים לעמק הירדן ותקפו חלק מהיישובים היהודיים בסיוע מטוסים וטנקים.
ב- 17.5 הסתערו הסורים על העיירה - אך נהדפו.
ב- 18.5 הפציצו מטוסים את העיירה, וטור סורי משוריין, ובו 30 כלי-רכב וטנקים התקדם לעברה. בתי החימר של העיירה התמוטטו תחת האש הכבדה וגם עמדות-ההגנה שנחפרו בחיפזון לא החזיקו מעמד, ומגינים רבים נפגעו.
תנועת איגוף של הטנקים מדרום לצמח, שאיימה לנתק את דרך הנסיגה, הכריעה את המגינים. כוחות צה"ל נאלצו לסגת מצמח לעבר דגניה א' תחת אש כבדה, עם אבידות רבות, וללא יכולת לפנות את כל הפצועים.
בו-ביום נשלחו תגבורות: פלוגה מיישובי הגליל התחתון והעמק חשה לעזרת הדגניות, וכן הגיעה פלוגה מהגדוד השלישי של חטיבת 'יפתח'.
אור ל- 19.5 ערכה פלוגת פלמ"ח, בפיקוד שמואל כתבן, התקפת-נגד על צמח הכבושה. למרות עייפות הלוחמים, הצליחה הפלוגה להשתלט על מבנה בית-הספר הסמוך והגיעה עד לגדר המשטרה - אך נכשלה בניסיונה לכבוש את המשטרה. הסיוע לא פעל, מרגמת ה"דויד'קה" התקלקלה, והאש היעילה של האוייב המבוצר במשטרה מנעה כל סיכוי לכבוש אותה. אבידות כוח הפלמ”ח: שני הרוגים, שניים פצועים קשה ושניים פצועים קל. עם זאת, בלמה ההתקפה את תנופת ההתקדמות הסורית, מנעה מהם את ביצוע ההתקפה הכוללת שתכננו - לכבוש את עמק-הירדן, וסייעה להתארגנות כוחות ה'הגנה' בעמק-הירדן.
ב- 20.5 הובאו לעמק הירדן שני תותחי שדה ("נפוליונצ'יקים") 65 מ"מ, שהגיעו ימים ספורים לפני כן מחו"ל. הם הוצבו על רכס יבנאל והחלו לטווח עצמם לעבר הכוח הסורי שחנה בין צמח לדגניות. ההפגזה גרמה לנסיגת הכוח הסורי, שפינה את השטח. בכך נשברה ההתקפה הסורית והמשטרה נתפסה מחדש בידי כוחותינו.



שמות הנופלים:
אנשי גדוד 3 - פונט יקותיאל; שוורצמן ישראל.
אנשי עמק-הירדן (חטיבת ‘יפתח’) - מימון עמנואל; קזין דניאל.
הערה: מה ארע ב13.3-, שבו נהרגו - יוסף זידבנד, משה נפחן (מהגדוד השלישי-);