הקרב על רמות נפתלי

מושב רמות-נפתלי נוסד ב- 1945 בהרי נפתלי שבגליל העליון. כ- 2 ק"מ צפונה ממנו שוכנת מצודת נבי-יושע, שהייתה מוקפת בכפרים ערביים: נבי יושע, קדס, מלכיה ודישום, וכן מאהל בדואי משבט אל-חמדון. בחודשים פברואר-מאי 48 השתייך הכוח הערבי העיקרי באזור ל'צבא ההצלה', שפעל תחת פיקודו של אדיב שישאקלי והיה מצוייד בתותחים, במרגמות ובמקלעים רבים.
באמצע אפריל 48, כאשר הבריטים מסרו את מצודת נבי-יושע לידי הערבים, נוצר מצב חדש בשטח: הערבים שלטו על הכביש העולה מהעמק אל יישובי ההר, שמצאו עצמם במצור.
שתי פעמים, ב- 16.4 וב- 20.4 הותקפה מצודת נבי-יושע, ללא הצלחה.
בליל 23.4 הגיעה לרמות-נפתלי יחידת פלמ"ח על מנת לסייע בהעברת הנשים והילדים למקום בטוח יותר. כל אחד מהלוחמים הביא עימו פחית ובה חמישה ליטרים מים. המושב הפך למוצב צבאי.
ליישוב נשלחה יחידת פלמ"ח, שישבה על גבעה מצפון ליישוב ועסקה באימונים, באבטחת התחבורה שנעה בכביש העולה מעמק החולה לרכס נפתלי, ובמארבים. ביישוב חיו 25 איש (בהם 4 נשים) ותיגברו אותם עוד 25 אנשי חי"ש מחיפה (מגדוד 11).
ב- 1.5.48 לפנות בוקר פתחו כוחות האויב בהתקפה על רמות-נפתלי. ההתקפה החלה בהסתערות על משלט בילאווי, ושמונת הלוחמים שהחזיקו בו נאלצו לסגת לאחר קרב. הערבים קידמו שישה משוריינים עם תותחים - שהרסו כל מחסום שהוצב בדרכם - והחלו לפרוץ אל תוך היישוב. אחת המגינות ירתה לעבר מיכל הדלק של אחד המשוריינים. כשזה החל לבעור, נסוגו יתר המשוריינים.
בינתיים הצטרפו להתקפה תותחים ממלכיה ומקדס, שדייקו בהפגזות וגרמו ל- 5 הרוגים ול- 25 פצועים. המרפאה ספגה פגיעה ישירה ונהרסה, והתחמושת כמעט אזלה.