קרב מלכיה הראשון

הכפר הערבי מלכיה שכן סמוך לגבול לבנון, בצומת שדרכו יכלו הצבא הלבנוני ו'צבא ההצלה' לפרוץ לגליל. מחנה צבא בריטי שנמצא ליד הכפר נמסר על-ידי הבריטים לערבים באמצע אפריל 1948.
ב- 13.5.48 הוציא מטה מבצע יפתח את 'פקודת מבצע מס' 9': "יש להשתלט על גוש רמות-נפתלי - - לתפוס את מלכיה על מנת שתשמש עמדה קדמית למקרה של פלישה לבנונית, לתפוס את משטרת נבי-יושע ולהבטיח תחבורה לרמות-נפתלי ומנרה...". ידיעות על ריכוז גדול של צבא לבנון ומתנדבים בסביבות מלכיה העלו חשש כי האויב ינסה לפלוש, במטרה לנתק את הגליל העליון.
על-פי ההודעה נמצאו בגיזרה כ- 400 לוחמים סורים ולבנוניים, בפיקוד אדיב שישאקלי. בקדס התרכזו כ- 200 לוחמים מקומיים. מעבר לגבול התרכזו 250 פרשים. ידיעות המודיעין דיברו על תנועות צבא לאורך גבולות סוריה ולבנון. מטה 'יפתח' החליט להפתיע את האויב, להקדים ולפתוח בהתקפה, שיעדיה: כיבוש הכפר מלכיה והמחנה הצבאי הסמוך לו, חסימת הכביש מלכיה-סעסע בפני תנועה לעבר מרכז הגליל וכיבוש תל קדס. בעקיפין נועדה ההתקפה גם לסייע בכיבוש מצודת נבי-יושע.