מאפייני להקת הצ'יזבטרון

מציביונו החופשי של הפלמ"ח, שזיכה אותו בתואר: "תנועת נוער במדים", נגזר במידה מרובה אופייה של הלהקה: חלוצית, אופטימית ולעיתים פרחחית כצעירי הפלמ"ח עצמם. שירי הלהקה, כגון 'הג'יפ', 'צ'יזבט', 'הן אפשר' היו לשירים המאפיינים ביותר את תקופת הפלמ"ח ומלחמת העצמאות בפרט - כמעט במעמד של סמלי התקופה. הצ'יזבטרון נחשב כאב טיפוס של הלהקות הצבאיות והשפעתו עליהן (וגם על כמה להקות אזרחיות, כגון 'התרנגולים') הייתה רבה. למרות שבמקביל לו פעלו להקות צבאיות של חטיבות אחרות בצה"ל, נחשב הצ'יזבטרון, שהתאפיין ברמה גבוהה של כתיבה, הלחנה והעמדה, למכתיב סטנדרטים של מורכבות הרמונית ומלודית (בעיקר שירים כשל סשה ארגוב או דוד זהבי), שהיו למאפייניו של הזמר העברי. רוב יוצאי הצ'יזבטרון השתלבו בתחום התיאטרון, המוסיקה והבידור בארץ.