צ'יזבטים לדוגמא

על פי צ’יזבט אחר, ששיקף את טשטוש הגבולות בדרוג הצבאי, היה נוהג כל מי שבא למושבה מסחה ופוגש את אחד המקומיים לשאול: "נו, מה אתה אומר על יגאל שלכם (הכוונה למפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, שנולד במסחה)?" שעל כך היו המסחאים עונים: "נתנו ל'הגנה' את הכי זיפת ותראו מה שנהיה ממנו. כאלה מעמיסים אצלנו בקילשונים."
צ’יזבט אחר מתאר נסיעתו של נהג פלמ"חניק מירושלים הנצורה לתל אביב. בסביבות לטרון החלו הערבים לירות עליו, וכך מובא סיפורו כלשונו ('ילקוט הכזבים):
...הכדורים זמזמו מעל ה'פורד' והתפצפצו על הכביש. כדור אחד נכנס מהחלון, עבר מול האף שלי ויצא מהחלון השני. פתאום אני שומע טראח. כדור פגע במהלך השלישי. הכנסתי לשני והמשכתי לנסוע. אני שומע עוד ירייה וטראח פגעו במהלך השני. הכנסתי לראשון והמשכתי לנסוע. כבר כמעט הגעתי לסיבוב חולדה ופתאום טראח - פגעו במהלך הראשון, ימח שמם. לא הייתה לי ברירה. הכנסתי לרברס, הסתובבתי במקום ונסעתי כל הדרך אחורה לתל אביב.

הצ'יזבטים הללו מהווים דוגמא לאופן בו יכלו הקבוצה והפרט החבר בה לדבר על עצמם ועל מעשיהם ואפילו לשבחם באופן עקיף, מבלי שייכשלו בהפרת עקרון ההצטנעות: כולם יודעים שהפלמ"חניק לא הולך על קופסאות סרדינים פתוחות, שמפקד הפלמ"ח איננו "זיפת" וכי יריות הערבים אינן פוגעות דווקא במהלכים - אולם הכל מבינים כי הפלמ"חניק מגלה כושר וסיבולת עצומים במסעותיו, כי מפקד הפלמ"ח הוא מן המובחרים שבמובחרים וכי נהיגה בדרך מירושלים הנצורה הצריכה אומץ לב, מיומנות ונחישות בלתי רגילים.