המחקר על מועד הקמת תנועת המרי
הטענות המרכזיות שעומדות בבסיס המחקר ההיסטורי לגבי מועד הקמת תנועת המרי העברי.
להלן שתי הטענות העיקריות של המחקר ההיסטורי:
1) ההחלטה על כינון 'תנועת המרי' קדמה לפשיטת הפלמ"ח על מחנה המעפילים בעתלית - טענה זו מסתמכת על פירסום דבר הקמת 'תנועת המרי' ב'קול ישראל' ב- 4 באוקטובר 1945. המחזיקים בטענה סוברים שמיפקדת ה'הגנה' העניקה את השם: "תנועת המרי העברי", לסידרת פעולות המאבק החמוש נגד הבריטים.
יושב-ראש הנהלת-הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון, הוסמך או ראה את עצמו מוסמך במועד כלשהו (שגם לגביו קיימות גירסאות שונות) לקבוע את עיתוי פתיחת הפעולות ואופיין, והן היו מקובלות על ראשי ההנהגה המדינית של התנועה הציונית. לפרק זמן מסויים היו שותפים למסגרת 'תנועת המרי' גם האצ"ל והלח"י, עד לפרישתם, בעקבות החלטת "ועדת"X להשעות את הפעולות הצבאיות בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון "המלך דוד" על-ידי האצ"ל.
2) ההחלטה על כינון 'תנועת המרי' התקבלה בוועד-הפועל הציוני המצומצם רק ב-11 בדצמבר 1945 - שני המבצעים הנ"ל היו בבחינת פעולות אזהרה בלבד, בכוונה לגרום לבריטים לשנות את מדיניותם. הפעולות נעשו ביוזמתם של בן-גוריון ומשה סנה, שהיה חבר הנהלת-הסוכנות היהודית ו'ראש המפקדה הארצית' של ה'הגנה', מבלי שהוסמכו לכך. הן בוצעו בטרם נכנס לתוקפו ההסכם עם האצ"ל והלח"י לגבי הקמת 'תנועת המרי העברי'. באותה עת התנהל עימות פוליטי בין מתונים לאקטיביסטים בנוגע לדרך המאבק במדיניות הבריטית. הפשיטה על מחנה עתלית ו"ליל הרכבות" נועדו לאפשר לבן-גוריון ולסנה לגרור את ההנהגה הציונית להחלטה על פתיחת מאבק מזויין נגד הבריטים, בשיתוף-פעולה עם האצ"ל והלח"י.
1) ההחלטה על כינון 'תנועת המרי' קדמה לפשיטת הפלמ"ח על מחנה המעפילים בעתלית - טענה זו מסתמכת על פירסום דבר הקמת 'תנועת המרי' ב'קול ישראל' ב- 4 באוקטובר 1945. המחזיקים בטענה סוברים שמיפקדת ה'הגנה' העניקה את השם: "תנועת המרי העברי", לסידרת פעולות המאבק החמוש נגד הבריטים.
יושב-ראש הנהלת-הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון, הוסמך או ראה את עצמו מוסמך במועד כלשהו (שגם לגביו קיימות גירסאות שונות) לקבוע את עיתוי פתיחת הפעולות ואופיין, והן היו מקובלות על ראשי ההנהגה המדינית של התנועה הציונית. לפרק זמן מסויים היו שותפים למסגרת 'תנועת המרי' גם האצ"ל והלח"י, עד לפרישתם, בעקבות החלטת "ועדת"X להשעות את הפעולות הצבאיות בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון "המלך דוד" על-ידי האצ"ל.
2) ההחלטה על כינון 'תנועת המרי' התקבלה בוועד-הפועל הציוני המצומצם רק ב-11 בדצמבר 1945 - שני המבצעים הנ"ל היו בבחינת פעולות אזהרה בלבד, בכוונה לגרום לבריטים לשנות את מדיניותם. הפעולות נעשו ביוזמתם של בן-גוריון ומשה סנה, שהיה חבר הנהלת-הסוכנות היהודית ו'ראש המפקדה הארצית' של ה'הגנה', מבלי שהוסמכו לכך. הן בוצעו בטרם נכנס לתוקפו ההסכם עם האצ"ל והלח"י לגבי הקמת 'תנועת המרי העברי'. באותה עת התנהל עימות פוליטי בין מתונים לאקטיביסטים בנוגע לדרך המאבק במדיניות הבריטית. הפשיטה על מחנה עתלית ו"ליל הרכבות" נועדו לאפשר לבן-גוריון ולסנה לגרור את ההנהגה הציונית להחלטה על פתיחת מאבק מזויין נגד הבריטים, בשיתוף-פעולה עם האצ"ל והלח"י.