מבצע "יואב"

רקע: הנגב היה במצור מתחילת ההפוגה הראשונה, ניסיונות שנעשו לפריצת המצור – נכשלו. בספטמבר 1948 הוקמה מפקדת חזית-הדרום, בכוונה לרכז מאמץ בזירה הדרומית.

האויב: בתחילת אוקטובר 1948, החזיק חיל המשלוח המצרי בגזרת חזית הדרום 3 חטיבות חי"ר – האחת בין רפיח למג'דל, השנייה בין מג'דל לאישדוד והשלישית ממג'דל מזרחה עד בית-ג'וברין. נוסף לכך היו לצבא המצרי שני גדודים של תותחנים ושריון.

כוחותינו: שותפו במבצע 5 חטיבות: חטיבה גבעתי - 5 גדודים+ 5 סוללות ארטילריה; חטיבת שריון 8 - גדוד פשיטה וגדוד שריון; חטיבת עודד – 3 גדודים; ושתי חטיבות פלמ"ח - חטיבת יפתח - 2 גדודים ו-2 סוללות 65/75 מ"מ; חטיבת הנגב - 3 גדודים וסוללה 65 מ"מ; מחוזות הנגב והשפלה באמצעות גדודי חי"מ, ששחררו יחידות מחטיבות יפתח וגבעתי מהחזקת מוצבים, כדי לאפשר את השתתפותם במתקפות.

מטרות המבצע – הקמת רצף גיאוגרפי בין מרכז המדינה לנקודות ההתיישבות בנגב. מיגור הכוח המצרי במרחב חזית הדרום.

השיטה- הרעיון המרכזי היה להטעות את המצרים על ידי פשיטות באזור רפיח המרוחק מגזרת המאמץ העיקרי, שהיה בקו מג'דל – בית גוברין; פיצול האויב על ידי נעיצת 3 טריזים, כיבוש המוצבים והשמדת האויב שבין הטריזים.

שלב הערכות מוקדמת: בליל ה-11/12 הסתננו חבורת פיקוד קדמי של מח"ט "הנגב" (שבשלב זה לא ניתן לו פיקוד על יחידות) וכתת סיירים מהגדוד השביעי, דרך הקו המצרי. החפ"ק התמקם בקרבת משמר הנגב והחל ביוזמתו, עוד לפני שהוחלט לכבוש את באר שבע, לתכנן את כבושה. הסיירים התמקמו בחצרים וסיירו סביב העיר.
בליל 13/14 באוקטובר, הסתננו דרך הקו המצרי 250 לוחמים מהגדוד השמיני והחליפו את לוחמי חטיבת יפתח במשלטים בצפון הנגב, מול משלטי דרך בורמה, בחסימת ברייר ובחסימת כביש ניר-עם – עזה.
בליל 14-15 באוקטובר, הסתנן הגדוד התשיעי דרך רצועת המצור המצרית בין מג'דל ומשלטי הצומת ונערך באזור גבולות לביצוע פשיטות באזור רפיח.

שלב א – ליל 15/16 ויום ה-16 לאוקטובר: נעיצת הטריזים וכיבוש משלטי הדרך עוקפת הכביש החסום: בלילה ביצע הגדוד התשיעי פשיטות בגזרות שונות בין חאן-יונס - ורפיח; חטיבת גבעתי נעצה טריז באזור חרבת א-ראי; חטיבת יפתח החלה בתפיסת טריז בית-חנון, ביום היא הופגזה ושיירות עברו בכביש מג'דל-בית חנון לעזה; ב-16.10 ביום נכשלו יחידות הגדוד 82 והגדוד השביעי מחטיבת הנגב בתקיפת עיראק-מנשיה, תוך ספיגת אבידות קשות. כיבוש משלטי הדרך העוקפת את כביש החסום לא בוצע.
לאור כישלון פריצת הדרך לנגב בגזרת עיראק-מנשיה, החליט יגאל אלון להסיט את פריצת הדרך לנגב לכביש צומת הנגב – חוליקאת. דומה, שהמצרים קבלו החלטה אסטרטגיית לפנות את הכוחות שמצפון לטריז בית חנון.

שלב ב': ליל 17/18 ויום ה-18 לאוקטובר - תחילת פריצת הדרך לנגב:
בלילה חידש הגדוד התשיעי את הפשיטות בגזרות שונות בין חאן-יונס - ורפיח; חטיבת גבעתי כבשה את משלטי 113 וחלק ממשלט הצומת; חטיבת יפתח נכשלה בכיבוש משלט 138 במערך חוליקאת; ביום ה-18 באוקטובר, טריז בית חנון הופגז שיירות מצריות זרמו בדרך עוקפת ממערב לבית-חנון; חטיבת גבעתי כבשה את כאוכבה ובית-תימא;
בדיון שהתקיים במפקדת חזית-הדרום ביום ה-19.10 שיכנע מח"ט חטיבת הנגב, נחום שריג, נוכח התנגדות מח"ט חטיבת יפתח, מולה כהן, לסטות מהתוכנית לכיבוש עזה ובמקומה לכבוש את באר שבע.

שלב ג'- ליל 19/20 לאוקטובר ויום ה-20 לאוקטובר - פריצת הדרך לנגב וריכוז כוחות לכיבוש באר-שבע: חטיבת "עודד" שהגיעה לחזית הדרום נכשלה בהתקפה על משלטי דרך בורמה; חטיבת יפתח תפסה את הכפר בית-חנון, המצרים הכשירו את החוף לתעבורה ופינוי כוחותיהם מכיס מג'דל – אישדוד נמשך; חטיבת גבעתי כבשה בלילה את חוליקאת והשלימה את כיבוש משלט הצומת. נכשלה בכיבוש משטרת עיראק-סואידן; מפקדת חטיבת הנגב, הגדוד השביעי, ויחידות מחטיבה 8 ירדו לנגב והתרכזו באזור משמר הנגב. הגדוד התשיעי נע מאזור גבולות והתרכז באזור אורים. יום ה- 20/12 נוצל על ידי כוחות חטיבת הנגב להכנות לכיבוש באר-שבע.

שלב ד': 21 לאוקטובר - "מבצע משה" - כיבוש באר-שבע:
המבצע נקרא על שם משה אלברט שהיה מ"פ בגדוד השמיני ונהרג בהפגזה הראשונה על בית-אשל. חטיבת הנגב שתוגברה בגדוד שריון 82 ובגדוד מרגמות 88 מחטיבה 8, כבשה את באר-שבע לפני הצהרים.
בליל 21/22 חטיבת גבעתי וגדוד 89 מחטיבה 8 – כבשו את בית-ג'וברין ודווימה.