חטיבת הנגב בחדירה לסיני - כיבושים ופשיטות

בשעות אחה"צ של ה-28.12.1948 חצתה חטיבת הנגב את הגבול הבין לאומי לתוך סיני, כשהיא מתוגברת בגדוד 82 מחטיבה 8 ובסוללת מרגמות 120 מ"מ. המטרה: כבוש אבו-עגילה, והתקדמות לעבר אל-עריש, במגמה לעלות צפונה ללחימה בזרוע המערבית של הצבא המצרי שבגבולות ארץ ישראל.

כיבוש מתחם אום-כתף
תנועת הלוחמים התנהלה בשדרה שאורכה כ-10 ק"מ על כביש צר, שמצדדיו חולות עמוקים. בראש השדרה הוביל הגדוד התשיעי (פלוגת ג'יפים, פלוגת חרמ"ש על זחל"מים ופלוגת משוריינים), אחריו נסע חפ"ק החטיבה וסוללת המרגמות, ואחריהם - גדוד 82 (פלוגת משוריינים, פלוגת חרמ"ש ו-3 טנקים). את השדרה סגר הגדוד השביעי (2 פלוגות חי"ר ופלוגה מסייעת). מטוסים שלנו תקפו בטעות את הג'יפים בחוד השדרה ומשאיות בסוף השדרה. כתוצאה מכך נהרג אחד הקשרים, מפקד הפלוגה ונהג נפצעו.
בראש החוד נסע משוריין נושא תותח שנלקח שלל ביום הקודם, בקרב באזור שבטה. לכוחותינו לא היה מידע שגדוד חי"ר מצרי (גדוד 4) הוחש בבהילות להתחפר באום-כתף. כשהגיע המשוריין הראשון למרחק 800 מ' מרכס אום- כתף, נפתחה לפתע אש נ"ט והמשוריין נפגע והחל בוער. הצוות הפצוע חולץ מן המשוריין, על ידי סגן שרולנה, ופונה. פלוגת החרמ"ש ניסתה לאגף מימין, אך הזחל"מים שקעו בחול. פלוגת הג'יפים ניסתה לאגף משמאל, אבל התקדמותה הופרעה על ידי אש הארטילריה המצרית, ולאחר כ-500 מ' נאלצו הצוותים לעזוב את הג'יפים ולהתחפר בחול. השדרה החטיבתית לאורך עשרת הקילומטרים נתקעה.
מפקד הגדוד התשיעי, חיים בר לב, ביקש מהמח"ט סיוע של פלוגת חי"ר שתתגבר על החסימה. פלוגתו של ברן (אדן), שהייתה במאסף, קודמה אל החפ"ק של הגדוד התשיעי. כשהגיעה הפלוגה לסביבת החפ"ק, כבר ירדה חשכה על שדב הקרב. ממול, במרחק כ-1500 מ' נראה על קו הרקיע רכס נמוך למדיי. 800 מ' לפניו נראתה מדורת המשוריין הבוער. בגלל החשכה, הופגז השטח באש מגששת בלתי יעילה.
ברן קיבל מבר לב מידע מאוד מעורפל על עוצמת האויב ועל גבולות מיקומו. סוכמה ביניהם תכנית הטעיה של ג'יפים ואש מרגמות, על קטע הרכס שמימין לכביש. לפלוגה של ברן יצטרף סשקה ויתקון עם 2 מחלקות. כוח ברן ינוע באיגוף משמאל. בדרך יושמט הכוח הדו-מחלקתי מול חזית הרכס למשימת פטרול אלים, שתפתח באש כעבור 20 דקות. פלוגתו של ברן תמשיך לחדור באגף מדרום למתחם. סביר שהמצרים יענו באש על פעולת הפטרול האלים ועל ידי כך יתבררו גבולות מיקומם. הדבר יאפשר לפלוגת ברן להסתער על אגף האויב.
לברן ולסגנו, חיים גורי, היה קשה לעודד את חיילי הפלוגה, שהיו לוחמי גח"ל (גיוס חו"ל, שזה מקרוב הגיעו ממחנות המעפילים בקפריסין). הם רטנו על העובדה שנגררו מן המאסף אל החזית, בשעה שלפניהם בשיירה היו פלוגות רבות אחרות.
בסופו של דבר, על אף מכשולים רבים התבצעה ההתקפה על פי התכנית. המצרים הגיבו לאש הפטרול האלים, פלוגתו של ברן זיהתה את המוצב באגף ונערכה מולו. כשהגיעה הפלוגה לטווח של 80 מ' מן המוצב, השמים הוארו ברקטות ואש עזה נורתה לעבר המסתערים. במרחק 15 מ' מן העמדות, פגע כדור ברימון יד של אחד המסתערים. שני לוחמים נהרגו, 15 נפצעו, אך בסופו של דבר המוצב נכבש. בהמשך הקרב, טיהרה הפלוגה את המתחם הגדודי באורך 1200 מ'. אש המרגמות שלנו שטיווחה את הרכס בלילה פגעה בעמדות. כמה כלי רכב וסוללת התותחים שפגעה במשוריין שלנו, נלקחו שלל.

תפישת אבו-עגילה ופשיטות על שדות התעופה של ביר-חמה וביר-לחפאן:
כיבוש אום-כתף פתח את הדרך להמשך ההתקדמות לאבו-עגילה. בשעה 07:00 של ה-29.12 נתפשה העיירה ללא קרב. בעיירה נמצא מחנה מעצר של אסירים פוליטיים והם שוחררו. שבויים שנתפשו סיפרו ששדה התעופה ביר-חמה, 70 ק"מ מאבו-עגילה, לכיוון איסמעיליה, עדיין פעיל.
לאחר התארגנות, פקד המח"ט להוציא 2 כוחות לפשיטה על שדות התעופה בביר-חמה ובאל-עריש. סגן מפקד הגדוד השביעי, אורי בן ארי, פיקד על צוות קרב, שכלל כוח מפלוגת סולל כהן על 4 נ.נ., ו-2 מחלקות ג'יפים מהגדוד התשיעי, שיצאו לפשוט על שדה התעופה ביר-חמה. הכוח התגלה בטרם זמן, נתקל באש עזה וחזר לאבו-עגילה. הפשיטה על שדה התעופה אל-עריש הוטלה על גדוד 82 בסיוע ארטילרי. הגדוד נתקל בגדוד מצרי מחופר בביר-לחפאן. הוא כבש את ביר-לחפאן ואת שדה התעופה שלידו. למחרת חזר לאבו-עגילה, כשהוא גורר מטוס קרב מדגם ספיטפייר, כשלל.
ביום ה-29.12, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם שעל צה"ל לסגת לעמדותיו הקודמות. הבריטים לחצו, ארה"ב הגישה אולטימטום, ודוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, פקד לסגת לגבול המנדטורי עד צהרי ה-1.1.49. יגאל אלון יצא צפונה, במגמה לשכנע את בן-גוריון ואת משה שרת, שר החוץ - שיאשרו להשלים את המלאכה.