הכנת לוחמים לפעולה חשאית במצריים

בחודש פברואר 1943 , בסוף תקופת 'השיתוף' עם הבריטים, קיבל ירוחם כהן הוראה מישראל בן יהודה ("עבדו") שפיקד זמנית על המחלקה הסורית במקום יגאל אלון שאושפז בבית חולים, לגייס חברים מאנשי המחלקה למטרת פעילות סודית במסגרת 'השיתוף'. הארבעה - שמעון סומך (סמען), מאיר לוי, עובדיה טוביה וירוחם כהן, ירדו לבסיס הצי הבריטי בפורט סעיד ועברו אימונים אמפיבים מיוחדים בפיקודו הישיר של מפקד הצוללת "אוזייריס" שחנתה במקום. לאחר אימונים שנמשכו שבועיים הם עברו לבסיס הצי בג'בל-עתקה, לחוף הים האדום, ושם עברו אימונים ייעודיים למשימתם. הם התאמנו בחתירה שקטה בסירה ערבית בגודל בינוני, שהוצמד לה מוקש באורך 6 מטרים ובמשקל 700 ק'ג. היה עליהם להתקרב לאוניית היעד, להצמיד את המוקש בעזרת מגנט ולהתרחק במהירות. במהלך תקופת האימונים נשמרו הארבעה בבידוד מוחלט: הם הורשו לצאת מתחומי המחנה רק בליווי צמוד, ונאסר עליהם לקיים קשר כלשהו עם מפקדיהם בפלמ"ח.
לאחר חודש של אימונים אינטנסיביים נמסר להם שבסיס היציאה הוא ביירות ושהם יטוסו לשם בתוך מספר ימים. סופת חול שתקפה את המחנה בג'בל-עתקה לא איפשרה לארבעה לטוס ולכן הוחלט שהם יסעו ברכבת לביירות. הארבעה אכן עלו לרכבת, אולם בתחנת רחובות ירדו על דעת עצמם, על מנת לדווח ליגאל אלון המפקד ששהה בבית החולים בהר הצופים , ולהכניסו בסוד הפעולה המתוכננת. כשהתייצב ירוחם כהן לפני יגאל אלון ודיווח לו על המשימה תבע ממנו אלון לדווח על המשימה למטה ה'הגנה'. כתוצאה מכך דרש המטה מהשותפים הבריטים לגלות להם או לאיש קשר מוסכם את מטרת הפעולה, ובינתיים הורה לארבעה להסתתר.