היסטוריה יהודית - מורשת הריבונות היהודית בישראל
התפיסה ההיסטורית והחינוכית שאימצה הציונות הסוציאליסטית, ובמיוחד האגף האקטיבי שלה (הקיבוץ המאוחד ו'התנועה לאחדות העבודה'), שללה את ההוויה היהודית בגולה ואף בזה לה. בהשפעת תפיסה זו, דיברו גיבורי התנ"ך אל לב הדור הצעיר יותר מאשר דמויות הרבנים היהודים, שזוהו עם הגולה הדחוייה.
מסע פלוגה ג' למצדה
התפיסה ההיסטורית והחינוכית שאימצה הציונות הסוציאליסטית, ובמיוחד האגף האקטיבי שלה (הקיבוץ המאוחד ו'התנועה לאחדות העבודה'), שללה את ההוויה היהודית בגולה ואף בזה לה. בהשפעת תפיסה זו, דיברו גיבורי התנ"ך אל לב הדור הצעיר יותר מאשר דמויות הרבנים היהודים, שזוהו עם הגולה הדחוייה.
בהציבם כמופת את העבר העברי הקדום, ההירואי והמפואר, שימשו סיפורי התנ"ך וחלק מספרות בית שני כמקור השפעה חינוכי חשוב בפלמ"ח: עלילותיהם התרחשו בנוף המוכר של הארץ - מצדה, מודיעין, הגלבוע והר גריזים ובמציאות פוליטית ריבונית של מלכויות יהודה וישראל, הקרובה יותר לחזון הציוני מחיבוריהם ועלילותיהם של הרמב"ם והגאון מווילנה. סיבה נוספת לכך, חשובה אולי יותר: השפה העברית החדשה איפשרה הידברות ישירה בין הגיבור המקראי לבין הלוחם הצעיר הארץ ישראלי. היה זה מעין "דילוג" בזמן, או "מחיקת" אלפיים שנות גולה והתחברות לתקופת הריבונות היהודית בארץ ישראל, בימי ההתנחלות והשופטים, ובתקופת מלכויות בית ראשון ושני.
המפגש היומיומי האינטנסיבי עם נוף הארץ וטיפוח ערך 'ידיעת הארץ', כחלק בלתי נפרד מתרבותן של תנועות הנוער, יצרו חוויה ארץ ישראלית "ילידית", שזיהתה את שורשיה בארץ ישראל המקראית ובזו של ספרי יוספוס פלאביוס.
הזיקה אל עלילות הקדמונים וגיבוריהן - גדעון ויפתח, המכבים, בר כוכבא ואנשי מצדה - חוזקה בכל האמצעים - בהרצאות, בבחירת אתרי האימונים, במסעות ובכינוסים של הפלמ"ח. במסעות הפלמ"ח צעדו האנשים במקומות בהם פסעו הגיבורים הקדמונים במדבר יהודה, בנגב, בגליל ובשומרון, והזדהו עימם. לוחמי הפלמ"ח חונכו לראות עצמם כמשלימי הרציפות ההיסטורית מימי קדם ועד היום. ברוח זו התבטא סגן מפקד הפלמ"ח, יגאל פייקוביץ (אלון), בכינוס השני של הפלמ"ח (יולי 1945), שנערך על שפת נחל חרוד למרגלות הגלבוע. בדבריו מתח אלון קו ישר בין גדעון, שערך את לוחמיו שם לקראת נצחונו על המדיינים, לבין לוחמי הפלמ"ח שהתכנסו באותו מקום. זרובבל גלעד, עורך עלון הפלמ"ח במרבית שנות קיומו, העיד כי כבר בילדותו ראה עצמו מטייל עם דוד ואנשיו בעין גדי.
ההשפעה של תקופת בית שני אף לבשה צורה קונקרטית ב"מודל מצדה", שהושב לחיים בעת ההיערכות לקראת אפשרות פלישה של צבאות 'הציר' לארץ ישראל. תוכנית ההתבצרות במרומי הכרמל והפיכתו למוקד לפעילות פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני שאבה את השראתה (לבד מסיפור עמידתם של הארמנים על הר ה'מוסה דאג'), במיוחד מסיפור עמידת הגבורה של מגיני מצדה, אלעזר בן-יאיר ואנשיו, וסיפור מותם.
גם בטקס שבועת האמונים לפלמ"ח השתקף הקשר למקורות הללו. המפקדים נהגו לשלב בטקס קטעים מטקסטים מקראיים בהקשר של יציאה למלחמה, וכך עורר הארוע בקרב המשתתפים אסוציאציות של עבר קדום ומלא הוד, עם מצביאים קדמוניים המשביעים את צבאם - החל במנהיגים המקראיים ועד ליהודה המכבי, בר כוכבא ומפקדי מצדה.
מאלפיים שנות הגולה היהודית הפכו רק עמידת הגבורה של היהודים מורדי הגיטאות בשואה ומאבק היהודים על ספינות המעפילים למופת חינוכי בפלמ"ח.
בהציבם כמופת את העבר העברי הקדום, ההירואי והמפואר, שימשו סיפורי התנ"ך וחלק מספרות בית שני כמקור השפעה חינוכי חשוב בפלמ"ח: עלילותיהם התרחשו בנוף המוכר של הארץ - מצדה, מודיעין, הגלבוע והר גריזים ובמציאות פוליטית ריבונית של מלכויות יהודה וישראל, הקרובה יותר לחזון הציוני מחיבוריהם ועלילותיהם של הרמב"ם והגאון מווילנה. סיבה נוספת לכך, חשובה אולי יותר: השפה העברית החדשה איפשרה הידברות ישירה בין הגיבור המקראי לבין הלוחם הצעיר הארץ ישראלי. היה זה מעין "דילוג" בזמן, או "מחיקת" אלפיים שנות גולה והתחברות לתקופת הריבונות היהודית בארץ ישראל, בימי ההתנחלות והשופטים, ובתקופת מלכויות בית ראשון ושני.
המפגש היומיומי האינטנסיבי עם נוף הארץ וטיפוח ערך 'ידיעת הארץ', כחלק בלתי נפרד מתרבותן של תנועות הנוער, יצרו חוויה ארץ ישראלית "ילידית", שזיהתה את שורשיה בארץ ישראל המקראית ובזו של ספרי יוספוס פלאביוס.
הזיקה אל עלילות הקדמונים וגיבוריהן - גדעון ויפתח, המכבים, בר כוכבא ואנשי מצדה - חוזקה בכל האמצעים - בהרצאות, בבחירת אתרי האימונים, במסעות ובכינוסים של הפלמ"ח. במסעות הפלמ"ח צעדו האנשים במקומות בהם פסעו הגיבורים הקדמונים במדבר יהודה, בנגב, בגליל ובשומרון, והזדהו עימם. לוחמי הפלמ"ח חונכו לראות עצמם כמשלימי הרציפות ההיסטורית מימי קדם ועד היום. ברוח זו התבטא סגן מפקד הפלמ"ח, יגאל פייקוביץ (אלון), בכינוס השני של הפלמ"ח (יולי 1945), שנערך על שפת נחל חרוד למרגלות הגלבוע. בדבריו מתח אלון קו ישר בין גדעון, שערך את לוחמיו שם לקראת נצחונו על המדיינים, לבין לוחמי הפלמ"ח שהתכנסו באותו מקום. זרובבל גלעד, עורך עלון הפלמ"ח במרבית שנות קיומו, העיד כי כבר בילדותו ראה עצמו מטייל עם דוד ואנשיו בעין גדי.
ההשפעה של תקופת בית שני אף לבשה צורה קונקרטית ב"מודל מצדה", שהושב לחיים בעת ההיערכות לקראת אפשרות פלישה של צבאות 'הציר' לארץ ישראל. תוכנית ההתבצרות במרומי הכרמל והפיכתו למוקד לפעילות פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני שאבה את השראתה (לבד מסיפור עמידתם של הארמנים על הר ה'מוסה דאג'), במיוחד מסיפור עמידת הגבורה של מגיני מצדה, אלעזר בן-יאיר ואנשיו, וסיפור מותם.
גם בטקס שבועת האמונים לפלמ"ח השתקף הקשר למקורות הללו. המפקדים נהגו לשלב בטקס קטעים מטקסטים מקראיים בהקשר של יציאה למלחמה, וכך עורר הארוע בקרב המשתתפים אסוציאציות של עבר קדום ומלא הוד, עם מצביאים קדמוניים המשביעים את צבאם - החל במנהיגים המקראיים ועד ליהודה המכבי, בר כוכבא ומפקדי מצדה.
מאלפיים שנות הגולה היהודית הפכו רק עמידת הגבורה של היהודים מורדי הגיטאות בשואה ומאבק היהודים על ספינות המעפילים למופת חינוכי בפלמ"ח.