יחס חברי הפלמ"ח לנשק
שני תנאים נתונים קבעו את יחסו של איש הפלמ"ח לנישקו - המחסור והחשאיות. עליהם נוסף עיקרון מוסרי - 'טוהר הנשק'.
נוסח השבועה של חברי הפלמ"ח ותאור טקס ההשבעה, נזכרים לראשונה בעלון הפלמ"ח מס' 10 (אלול תש"ג, ספטמבר 1943). את נוסח השבועה חיבר יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, בסיועם של נתן אלתרמן וישראל גלילי.
כך נשבעו הפלמחאים כאשר קבלו את נשקם:
בנשק זה, המופקד בידי
על-ידי אירגון ההגנה בארץ ישראל,
אלחם באויבי עמי, בעד מולדתי,
בלי כניעה, בלי רתיעה, ללא כל פחד!
(בנוסח אחר במקום שלוש המילים האחרונות כתוב: 'ובמסירות-נפש' )
שני תנאים נתונים קבעו את יחסו של איש הפלמ"ח לנישקו - המחסור והחשאיות. עליהם נוסף עיקרון מוסרי - 'טוהר הנשק'.
המחסור בנשק ליווה את הפלמ"ח בכל שנותיו, מ- 1941 עד לאחר הכרזת המדינה ב- 1948, וחייב שימוש חסכני ביותר בנשק ובתחמושת גם באימונים וגם בפעולות. משך רוב התקופה הזאת, תקופת השלטון הבריטי בארץ, היה הפלמ"ח אירגון מחתרתי המשתמש בנישקו באופן חשאי. בתגובה לתנאים אלה התפתח יחס אישי מיוחד לנשק ולתחמושת. המגוייסים התייחסו לנשק שהופקד בידיהם לא כאל אמצעי בלבד, אלא כאל ערך. מחבר הימנון הפלמ"ח, זרובבל גלעד, היטיב לבטא יחס זה ב'שיר הנשק' שנדפס בעלון הפלמ"ח בסוף 1944 (עלון 24-25)
"נישקנו עלום ויקר/ לא תשזפנו עין זר--"
כך נשבעו הפלמחאים כאשר קבלו את נשקם:
בנשק זה, המופקד בידי
על-ידי אירגון ההגנה בארץ ישראל,
אלחם באויבי עמי, בעד מולדתי,
בלי כניעה, בלי רתיעה, ללא כל פחד!
(בנוסח אחר במקום שלוש המילים האחרונות כתוב: 'ובמסירות-נפש' )
שני תנאים נתונים קבעו את יחסו של איש הפלמ"ח לנישקו - המחסור והחשאיות. עליהם נוסף עיקרון מוסרי - 'טוהר הנשק'.
המחסור בנשק ליווה את הפלמ"ח בכל שנותיו, מ- 1941 עד לאחר הכרזת המדינה ב- 1948, וחייב שימוש חסכני ביותר בנשק ובתחמושת גם באימונים וגם בפעולות. משך רוב התקופה הזאת, תקופת השלטון הבריטי בארץ, היה הפלמ"ח אירגון מחתרתי המשתמש בנישקו באופן חשאי. בתגובה לתנאים אלה התפתח יחס אישי מיוחד לנשק ולתחמושת. המגוייסים התייחסו לנשק שהופקד בידיהם לא כאל אמצעי בלבד, אלא כאל ערך. מחבר הימנון הפלמ"ח, זרובבל גלעד, היטיב לבטא יחס זה ב'שיר הנשק' שנדפס בעלון הפלמ"ח בסוף 1944 (עלון 24-25)
"נישקנו עלום ויקר/ לא תשזפנו עין זר--"