ה'רזרבה' מילואים - אירגון
בתהליך אירגונה של ה'רזרבה' ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים, מראשית יציאתם של אנשי פלמ"ח לשירות מילואים בשלהי 1943 עד להשלמתה של המערכת האירגונית המלווה אותם בשירות המילואים בשלהי 1945. שלבים אלה היו פועל יוצא מהתמורה שהתרחשה בשנים הנזכרות במבנה הפנימי של הפלמ"ח ובמספר הלוחמים שהשתייכו למסגרת ה'רזרבה', מהיכולות האירגוניות והתקציביות של החטיבה ומצרכיה המבצעיים.
בתהליך אירגונה של ה'רזרבה' ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים, מראשית יציאתם של אנשי פלמ"ח לשירות מילואים בשלהי 1943 עד להשלמתה של המערכת האירגונית המלווה אותם בשירות המילואים בשלהי 1945. שלבים אלה היו פועל יוצא מהתמורה שהתרחשה בשנים הנזכרות במבנה הפנימי של הפלמ"ח ובמספר הלוחמים שהשתייכו למסגרת ה'רזרבה', מהיכולות האירגוניות והתקציביות של החטיבה ומצרכיה המבצעיים.
הבעיות הבסיסיות באירגונה של ה'רזרבה' בפלמ"ח נגעו למועד פרישת המגוייסים מהשירות הסדיר למסגרת הצבאית אליה ישתייכו - לדרכי ריענון האימונים, ולטיפוח הזיקה של אנשי ה'רזרבה' ל'חטיבה'.
מועד הפרישה למילואים הותאם למועד הגיוס של הטירונים (בתום שנת הלימודים בבתי-הספר) ונקבע לספטמבר, כך שהטירונים יסיימו את אימונם הראשוני ויגיעו לבסיסיהם בקיבוצים. כעבור שנה נקבע תאריך פרישה נוסף, בחודש מאי, שנועד לאפשר את שיחרורם של החברים אשר סיימו שתי שנות שירות באמצע השנה, לבל יאלצו לשרת מחצית שנה נוספת; אולם חודש ספטמבר נותר גם להבא כמועד הפרישה העיקרי.
בהסדר שגובש בנושא מערך המילואים ב- 1944 נקבע שכל פלוגה תשמור על קשר עם ה"רזרביסטים" שלה. כתובותיהם נמצאו במטות הפלוגות, והם הוזמנו למעמדים חגיגיים ולאירועים שונים של פלוגתם, וכן זומנו לאימונים מעת לעת.
לנוכח אי יעילותה של המסגרת האירגונית הראשונית ובעקבות הכינוס הארצי השני של הפלמ"ח ביולי 1945, בו השתתפו גם כ- 500 אנשי ה'רזרבה' כגוף נפרד והיקף המסגרת הזאת התגלה לעיני כל, הוחלט במטה הפלמ"ח לשנות את מבנה ה'רזרבה'. יוסף ברין (גדרון) מונה כקצין מטה המופקד על אירגון אנשי המילואים ועל אימוניהם. ברין ייסד קורס מרכזי לאנשי ה'רזרבה', שנמשך כ10- ימים בשנה. תוכנית האימונים כללה ריענון של האימון היסודי והמתקדם, לימוד כלי נשק ותחמושת חדשים, חידושים בתחום הטאקטי, תירגול גופני והדרכה רעיונית.
הבעיות הבסיסיות באירגונה של ה'רזרבה' בפלמ"ח נגעו למועד פרישת המגוייסים מהשירות הסדיר למסגרת הצבאית אליה ישתייכו - לדרכי ריענון האימונים, ולטיפוח הזיקה של אנשי ה'רזרבה' ל'חטיבה'.
מועד הפרישה למילואים הותאם למועד הגיוס של הטירונים (בתום שנת הלימודים בבתי-הספר) ונקבע לספטמבר, כך שהטירונים יסיימו את אימונם הראשוני ויגיעו לבסיסיהם בקיבוצים. כעבור שנה נקבע תאריך פרישה נוסף, בחודש מאי, שנועד לאפשר את שיחרורם של החברים אשר סיימו שתי שנות שירות באמצע השנה, לבל יאלצו לשרת מחצית שנה נוספת; אולם חודש ספטמבר נותר גם להבא כמועד הפרישה העיקרי.
בהסדר שגובש בנושא מערך המילואים ב- 1944 נקבע שכל פלוגה תשמור על קשר עם ה"רזרביסטים" שלה. כתובותיהם נמצאו במטות הפלוגות, והם הוזמנו למעמדים חגיגיים ולאירועים שונים של פלוגתם, וכן זומנו לאימונים מעת לעת.
לנוכח אי יעילותה של המסגרת האירגונית הראשונית ובעקבות הכינוס הארצי השני של הפלמ"ח ביולי 1945, בו השתתפו גם כ- 500 אנשי ה'רזרבה' כגוף נפרד והיקף המסגרת הזאת התגלה לעיני כל, הוחלט במטה הפלמ"ח לשנות את מבנה ה'רזרבה'. יוסף ברין (גדרון) מונה כקצין מטה המופקד על אירגון אנשי המילואים ועל אימוניהם. ברין ייסד קורס מרכזי לאנשי ה'רזרבה', שנמשך כ10- ימים בשנה. תוכנית האימונים כללה ריענון של האימון היסודי והמתקדם, לימוד כלי נשק ותחמושת חדשים, חידושים בתחום הטאקטי, תירגול גופני והדרכה רעיונית.