ביצוע הפעולה על הכפר מלכיה
הכוחות הגיעו ליעדים בחצות ליל 14-15.5 בתחילת ההתקפה הסתערה הפלוגה של שייקה על המחנה, כבשה אותו והחלה להתארגן על הרכס. מחלקתו של רחבעם זאבי-'גנדי' הגיעה ל'גבעת העץ' והתארגנה עליה.
הכוחות הגיעו ליעדים בחצות ליל 14-15.5. בתחילת ההתקפה הסתערה הפלוגה של שייקה על המחנה, כבשה אותו והחלה להתארגן על הרכס. מחלקתו של רחבעם זאבי-'גנדי' הגיעה ל'גבעת העץ' והתארגנה עליה. שייקה מעיד כי ההתחפרות לא נעשתה במידה הנחוצה כדי לקיים קו-הגנה שיוכל להחזיק מעמד מול התקפה חזקה.
הפלוגה של חקה הסתערה על הכפר, כאשר היא פועלת בשני כוחות-משנה, בפיקודם של חקה ושל פנחס זוסמן-'סיקו', וניהלה קרב בשטח בנוי. כוח האוייב כלל מקומיים וחיילים לבנוניים, שהפעילו בהמשך תותחים ושיריוניות - אמצעים, שלכוח הפלמ"ח לא הייתה תשובה לגביהם. הלבנונים השתמשו במטולי-רימון צרפתיים, שירו את הרימונים מעבר לגדרות אל בין האנשים וגרמו לנפגעים רבים. אחד מהם נפל בין שייקה לחקה ופצע את שייקה, שלא יכול היה להמשיך ולפקד.
האויב הזרים כוחות וביצע התקפת-נגד. הכפר מלכיה גילה התנגדות נמרצת, ותגבורות החלו לזרום אליו. בגלל המספר הרב של הנפגעים ובשל המבנה הטופוגרפי של השטח - לא התאפשרה נסיגה מסודרת, והמג"ד הורה ליחידות הגדוד שיחזיקו מעמד עד לבוא הערב במקומות שאליהם הגיעו - שטח בתוך הכפר, ועל השלוחות הסמוכות - בתקווה שהחשיכה תאפשר נסיגה מסודרת בחיפוי הדדי. אנשי הפלוגה של חקה החלו לסגת לכיוון הפלוגה של שייקה, תוך שהם נאלצים להשאיר בשטח נפגעים לא מעטים, משום שלא יכלו לפנותם.
עם בוקר ה- 15.5 ריכז האויב כוח גדול שמנה שתי חטיבות לבנוניות, ויצא להתקפת-נגד, גל אחר גל, בליווי משוריינים - תוך שהוא מנצל היטב את יתרונו במספר האנשים ובציוד (רכב משוריין וארטילריה) כדי לגרום לגדוד אבידות רבות. חלקם של הלוחמים לא היו מאומנים דיים, ורבים הגיבו בבריחה או בהסתתרות, במקום להשיב אש יעילה. לכך נוספה עייפותם - עד-כדי אפיסת-כוחות - והעובדה שהאנשים לא אכלו ולא שתו, כך שיכולתם לתפקד הייתה מוגבלת ביותר.
שייקה הורה לאנשיו לנצור אש, עד שהתוקפים יגיעו לטווח של כמה עשרות מטרים, בעיקר משום שהם התקדמו בשטח-מת לגבי פלוגתו. בינתיים ספג הכוח הפגזות, ומכיוון שהאנשים לא התחפרו ולא התבצרו, החלו להיפגע.
הפלוגה של חקה הסתערה על הכפר, כאשר היא פועלת בשני כוחות-משנה, בפיקודם של חקה ושל פנחס זוסמן-'סיקו', וניהלה קרב בשטח בנוי. כוח האוייב כלל מקומיים וחיילים לבנוניים, שהפעילו בהמשך תותחים ושיריוניות - אמצעים, שלכוח הפלמ"ח לא הייתה תשובה לגביהם. הלבנונים השתמשו במטולי-רימון צרפתיים, שירו את הרימונים מעבר לגדרות אל בין האנשים וגרמו לנפגעים רבים. אחד מהם נפל בין שייקה לחקה ופצע את שייקה, שלא יכול היה להמשיך ולפקד.
האויב הזרים כוחות וביצע התקפת-נגד. הכפר מלכיה גילה התנגדות נמרצת, ותגבורות החלו לזרום אליו. בגלל המספר הרב של הנפגעים ובשל המבנה הטופוגרפי של השטח - לא התאפשרה נסיגה מסודרת, והמג"ד הורה ליחידות הגדוד שיחזיקו מעמד עד לבוא הערב במקומות שאליהם הגיעו - שטח בתוך הכפר, ועל השלוחות הסמוכות - בתקווה שהחשיכה תאפשר נסיגה מסודרת בחיפוי הדדי. אנשי הפלוגה של חקה החלו לסגת לכיוון הפלוגה של שייקה, תוך שהם נאלצים להשאיר בשטח נפגעים לא מעטים, משום שלא יכלו לפנותם.
עם בוקר ה- 15.5 ריכז האויב כוח גדול שמנה שתי חטיבות לבנוניות, ויצא להתקפת-נגד, גל אחר גל, בליווי משוריינים - תוך שהוא מנצל היטב את יתרונו במספר האנשים ובציוד (רכב משוריין וארטילריה) כדי לגרום לגדוד אבידות רבות. חלקם של הלוחמים לא היו מאומנים דיים, ורבים הגיבו בבריחה או בהסתתרות, במקום להשיב אש יעילה. לכך נוספה עייפותם - עד-כדי אפיסת-כוחות - והעובדה שהאנשים לא אכלו ולא שתו, כך שיכולתם לתפקד הייתה מוגבלת ביותר.
שייקה הורה לאנשיו לנצור אש, עד שהתוקפים יגיעו לטווח של כמה עשרות מטרים, בעיקר משום שהם התקדמו בשטח-מת לגבי פלוגתו. בינתיים ספג הכוח הפגזות, ומכיוון שהאנשים לא התחפרו ולא התבצרו, החלו להיפגע.