שורשי הויכוח

שורשי הוויכוח בין תומכי הפלמ"ח לבין המצדדים בפירוקו נעוצים במחלוקת שהייתה בקרב אנשי ההגנה עם פרוץ מלחה"ע השנייה בשאלת דמותו של הכוח הצבאי העברי: האם יש לבנותו כצבא סדיר כדוגמת צבאות של מדינות אחרות, או שמא יש לפתח צבא עממי בעל דפוסים פרטיזניים. מחלוקת זו שבה ועלתה כשהגיעה השעה לבנות את צה"ל ולהחליט על דמותו . מרבית טענות החוקרים מופנות לפן הפוליטי-ציבורי של הפלמ"ח. גלבר מזכיר כי הפלמ"ח הלך ואיבד את ייחודו החברתי, עקב האבידות הכבדות שסבל במלחמה, כאשר קיבל תגבורות למילוי שורותיו בעיקר מעולים חדשים. הוא יוצא כנגד התפיסה לפיה הפלמ"ח הושתת על מערכת ערכים ייחודית לו וטוען כי הערכים שהוזכרו כבסיס למורשת הפלמ"ח (כגון הרגשת שליחות, רעות לוחמים, הדגשת ערך הפרט ) היו קיימים גם ביחידות אחרות. מושג החלוציות של הפלמ"ח היה מיושן וצר תוכן ולא התאים לתקופה של הקמת המדינה וקליטת עלייה .