ההצעות לקראת הסכם ההכשרות
תנועת 'הנוער-העובד' הייתה הראשונה מבין תנועות-הנוער החלוציות שקבעה (יוני 1944), כי הגיוס להכשרה המגוייסת היא צורת ההתגייסות היחידה בתנועה.
ב - 1944 התחדשו הדיונים על שילוב ההכשרות בפלמ"ח. בוועידה הי"ד של 'הקיבוץ-המאוחד' (ינואר 1944), הוחלט לדרוש מתנועות-הנוער לגייס את בוגריהן לשנתיים לפלמ"ח בתנאים שיאפשרו את ליכודן החברתי ואת התכוננותן לתפקיד התיישבותי-קיבוצי.
בדיוני מזכירות 'הקיבוץ-המאוחד' (פברואר 1944) אושרו באופן עקרוני הצעות מטה הפלמ"ח לתנאי קליטת ההכשרות:
1. הפלמ"ח יקבל את ההכשרות בשלמותן, כולל הבנות, בלי לגרוע ובלי להוסיף מגוייסים אחרים.
2. פסילה רפואית תחול רק על השתתפות באימונים.
3. ההכשרה תהיה במעמד של מחלקה מסונפת לפלוגה ולא שייכת אליה אורגנית.
4. כאשר ההכשרה תשוחרר, היא תשאיר בפלמ"ח אחוז מגוייסים כמו כל גוף קיבוצי אחר.
הצעה זו תאמה גם את דרישת מרכז 'הנוער-העובד'.
למרות ההחלטות העקרוניות עדין רבו החולקים והמפקפקים בדרך של גיוס כל ההכשרות.
באפריל 1944 הגישה מזכירות 'הקיבוץ-המאוחד' למיפקדה הארצית של ה'הגנה' הצעה מתוקנת המבטיחה את מעורבות תנועות-הנוער בחיי ההכשרה בעת שירותה בפלמ”ח בתנאים אלה:
1. הבטחת יום לימוד בחודש.
2. זכות הוצאת מדריכים לתנועה.
3. זכות לפעולת מדריך תנועתי מלווה.
4. שיתוף התנועה במשא ומתן עם המשק הקולט.
5. הקמת מחלקה מרכזית במטה הפלמ"ח לענייני הכשרות.
תנועת 'הנוער-העובד' הייתה הראשונה מבין תנועות-הנוער החלוציות שקבעה (יוני 1944), כי הגיוס להכשרה המגוייסת היא צורת ההתגייסות היחידה בתנועה. הספקות והוויכוחים שהתגלו בין חבריה, הוכרעו במאמצי השכנוע של מנהיגי 'הקיבוץ-המאוחד'.
בקיץ 1944 סוכם ונוסח סופית הסכם מטה הפלמ"ח עם קבוצות ההכשרה, ומאז התגייסו כל קבוצות ההכשרה של הנוער-העובד ישירות לפלמ"ח. שאר תנועות-הנוער החלוציות הלכו בעקבותיה והנהיגו גיוס מלא של הכשרותיהן החל מ - 1945.
בדיוני מזכירות 'הקיבוץ-המאוחד' (פברואר 1944) אושרו באופן עקרוני הצעות מטה הפלמ"ח לתנאי קליטת ההכשרות:
1. הפלמ"ח יקבל את ההכשרות בשלמותן, כולל הבנות, בלי לגרוע ובלי להוסיף מגוייסים אחרים.
2. פסילה רפואית תחול רק על השתתפות באימונים.
3. ההכשרה תהיה במעמד של מחלקה מסונפת לפלוגה ולא שייכת אליה אורגנית.
4. כאשר ההכשרה תשוחרר, היא תשאיר בפלמ"ח אחוז מגוייסים כמו כל גוף קיבוצי אחר.
הצעה זו תאמה גם את דרישת מרכז 'הנוער-העובד'.
למרות ההחלטות העקרוניות עדין רבו החולקים והמפקפקים בדרך של גיוס כל ההכשרות.
באפריל 1944 הגישה מזכירות 'הקיבוץ-המאוחד' למיפקדה הארצית של ה'הגנה' הצעה מתוקנת המבטיחה את מעורבות תנועות-הנוער בחיי ההכשרה בעת שירותה בפלמ”ח בתנאים אלה:
1. הבטחת יום לימוד בחודש.
2. זכות הוצאת מדריכים לתנועה.
3. זכות לפעולת מדריך תנועתי מלווה.
4. שיתוף התנועה במשא ומתן עם המשק הקולט.
5. הקמת מחלקה מרכזית במטה הפלמ"ח לענייני הכשרות.
תנועת 'הנוער-העובד' הייתה הראשונה מבין תנועות-הנוער החלוציות שקבעה (יוני 1944), כי הגיוס להכשרה המגוייסת היא צורת ההתגייסות היחידה בתנועה. הספקות והוויכוחים שהתגלו בין חבריה, הוכרעו במאמצי השכנוע של מנהיגי 'הקיבוץ-המאוחד'.
בקיץ 1944 סוכם ונוסח סופית הסכם מטה הפלמ"ח עם קבוצות ההכשרה, ומאז התגייסו כל קבוצות ההכשרה של הנוער-העובד ישירות לפלמ"ח. שאר תנועות-הנוער החלוציות הלכו בעקבותיה והנהיגו גיוס מלא של הכשרותיהן החל מ - 1945.