הכשרת בארי 1948-1950
הכשרת בארי, ההכשרה האחרונה שהצטרפה לפלמ"ח. יוצאי רומניה וחברי "הנוער העובד" מיד אליהו.
מספר חברים: 40 בגילאים 17-19.
הרכב ומוצא החברים: חברת נוער עולה ה', יוצאי רומניה שקבלו את הכשרתם בקיבוץ גבעת השלושה. בנוסף, קבוצה של "הנוער העובד", סניף יד-אליהו [שכונת הרכבת בתל-אביב שנקראה עמל-גחלת].
משק ההכשרה: נחאביר-בארי, 1948-1950 בעת מלחמת העצמאות.
שיוך תנועתי: הקיבוץ המאוחד.
השתייכות לכוחות המגן: נחאביר-בארי, חטיבת הנגב, במסגרת הכשרה מגויסת. המקום שימש בסיס של הפלמ"ח.
פרטים אודות ההכשרה: לפני שירדה הקבוצה מגבעת השלושה לנגב, ניטש ויכוח עם מזכירות הקיבוץ המאוחד וגם בתוך הקבוצה. הרצון היה להצטרף לפלמ"ח, אך בדיוק החל תהליך של פירוק הפלמ"ח. לבסוף נעתרה רוב הקבוצה וקיבלה את דין התנועה, הקיבוץ המאוחד. הדרישה הייתה להצטרף ולתגבר את קיבוץ בארי. יתר החברים התגייסו לצה"ל לחטיבת הנח"ל החדשה. זאת הייתה ההכשרה המגויסת הראשונה של בארי והאחרונה של הפלמ"ח.
בשנים 1948-1949, בעת מלחמת העצמאות, נטלו חברי הקבוצה את חלקם בעשייה בנחאביר. היישוב הפך למשלט, עם חפירות וביצורים. עסקו בניית בונקרים, עמדות והרבה שעות של שמירה על המקום ועל קו המים לנגב. החברים סבלו מההפגזות המצריות ולעיתים גם ממחסור במזון, בגלל המצור.
בחודש אוקטובר 1948, מצטרפת להכשרה קבוצת בני "הנוער העובד" מסניף יד אליהו בתל-אביב. יחד מנתה הקבוצה כ-40 חברות וחברים.
לאחר המלחמה עלתה הקבוצה עם חברי בארי הותיקים, לנקודת ההתיישבות החדשה ממזרח לנחאביר. חברי ההכשרה סייעו בבניית נקודת היישוב החדשה. בשנת 1950, עלתה ההכשרה להתיישבות בקיבוץ בית-גוברין. המקום הוקם במאי 1949 על ידי מספר הכשרות פלמ"ח. חברי הכשרת בארי הפכו להיות חברים והשתלבו בענפי המשק השונים.
הרכב ומוצא החברים: חברת נוער עולה ה', יוצאי רומניה שקבלו את הכשרתם בקיבוץ גבעת השלושה. בנוסף, קבוצה של "הנוער העובד", סניף יד-אליהו [שכונת הרכבת בתל-אביב שנקראה עמל-גחלת].
משק ההכשרה: נחאביר-בארי, 1948-1950 בעת מלחמת העצמאות.
שיוך תנועתי: הקיבוץ המאוחד.
השתייכות לכוחות המגן: נחאביר-בארי, חטיבת הנגב, במסגרת הכשרה מגויסת. המקום שימש בסיס של הפלמ"ח.
פרטים אודות ההכשרה: לפני שירדה הקבוצה מגבעת השלושה לנגב, ניטש ויכוח עם מזכירות הקיבוץ המאוחד וגם בתוך הקבוצה. הרצון היה להצטרף לפלמ"ח, אך בדיוק החל תהליך של פירוק הפלמ"ח. לבסוף נעתרה רוב הקבוצה וקיבלה את דין התנועה, הקיבוץ המאוחד. הדרישה הייתה להצטרף ולתגבר את קיבוץ בארי. יתר החברים התגייסו לצה"ל לחטיבת הנח"ל החדשה. זאת הייתה ההכשרה המגויסת הראשונה של בארי והאחרונה של הפלמ"ח.
בשנים 1948-1949, בעת מלחמת העצמאות, נטלו חברי הקבוצה את חלקם בעשייה בנחאביר. היישוב הפך למשלט, עם חפירות וביצורים. עסקו בניית בונקרים, עמדות והרבה שעות של שמירה על המקום ועל קו המים לנגב. החברים סבלו מההפגזות המצריות ולעיתים גם ממחסור במזון, בגלל המצור.
בחודש אוקטובר 1948, מצטרפת להכשרה קבוצת בני "הנוער העובד" מסניף יד אליהו בתל-אביב. יחד מנתה הקבוצה כ-40 חברות וחברים.
לאחר המלחמה עלתה הקבוצה עם חברי בארי הותיקים, לנקודת ההתיישבות החדשה ממזרח לנחאביר. חברי ההכשרה סייעו בבניית נקודת היישוב החדשה. בשנת 1950, עלתה ההכשרה להתיישבות בקיבוץ בית-גוברין. המקום הוקם במאי 1949 על ידי מספר הכשרות פלמ"ח. חברי הכשרת בארי הפכו להיות חברים והשתלבו בענפי המשק השונים.