הכשרת כנרת - הנוער העובד 1946-1948
בני חברת נוער ארץ ישראלי שהגיעו לכינרת ב-1946, באו ממשפחות עירוניות דלות.
הכשרת כנרת בסריס
הכשרת שדה נחום
מספר החברים: 34
מוצא החברים: חברת נוער ארצישראלית מכנרת, וקבוצת 'נוער-עובד'.
שייכות תנועתית: ‘הנוער-העובד’.
משק ההכשרה: כינרת (מ- 1946),
תאריך גיוס לפלמ"ח: 3, מאי, 1948.
תאריך שחרור: , מרס, 1949.
יחידה צבאית (פלוגה, גדוד): בגדוד ירושלים (6), פלוגה א' מחלקה א' בחטיבת 'הראל'.
מסגרת הגיוס: הכשרה מגוייסת.
במהלך הפרק הצבאי שהו ב: רמת-הכובש.
התחברות אל קבוצה/קבוצות במהלך השירות ובסיומו:
פרטים אודות ההכשרה: נערים ונערות בני 14-15 שבאו ממשפחות בעייתיות, הגיעו לכנרת במסגרת חברת נוער (הכשרה צעירה). לקראת סיום תקופת ההכשרה התאחדה הכשרת כנרת עם הכשרת "איבים", נוער עולה מקיבוץ שדה-נחום. ההכשרה המשותפת נקראה "גרעין עשת" וגוייסה יחד לפלמ"ח. בתקופת השירות הצבאי, נפרדה הכשרת כנרת מהכשרת שדה-נחום.
במלחמת העצמאות: ההכשרה המגוייסת נשלחה לקיבוץ רמת-הכובש שהיה תחת התקפה כבדה של כנופיות ערביות. חברי ההכשרה סייעו בפינוי הילדים תחת אש כבדה. לאחר תקופה קצרה ברמת-הכובש, נשלחה ההכשרה למבואות תל-מונד. שם התארגנו החברים והחברות למסגרות הצבאיות ולתפקידים הצבאיים והחלו באימונים אינטנסיביים. מקום זה היה הבסיס הראשון של ההכשרה. לאחר כחודש הועברה ההכשרה למחנה 80 להתארגנות לקראת יציאה לחזית שער-הגיא.החבורה הוצבה בגדוד "ירושלים" (6) בחטיבת 'הראל'. בגמר ההפוגה הראשונה נסע הגדוד השישי המחודש בדרך בורמה והתמקם באישון לילה במשאבות התחתונות של שער-הגיא. החיילים עלו מיד אל ההר השולט על האזור, הוא משלט מספר 6. בקרבות עשרת הימים לחמה פלוגה א' וכבשה את הכפר הערבי צובה. מחלקה א' תקפה וכבשה את דיר אל עמר. בליל ה-16 ביולי 1948 יצאה פלוגה א' עם כוח מסייע של מכונת יריה להתקפה על "רכס התותחים", ליד הכפר הערבי יאלו. מטרת הכיבוש הייתה לשלוט על משטרת לטרון, שהייתה מבצר של הליגיון הערבי ומנע את המעבר לירושלים.ב-17 ביולי הצליחה הפלוגה לכבוש את הרכס ולהתארגן להתקפת נגד. התגבורת שאמורה הייתה להגיע מירושלים, לא הגיעה. תוך זמן קצר ביותר, החלה התקפת הנגד של הליגיון הערבי. מלפנים הסתערו על חיילי הפלוגה מאות ליגיונרים ומהצד הגיעו רכבים משוריינים שפתחו באש מכונות יריה על החיילים. הפלוגה הייתה במלכודת. השחר עמד להאיר, מספר הנפגעים היה רב מאוד. בפני לוסיק, מפקד הפלוגה, לא הייתה ברירה, אלא לתת פקודת נסיגה. לולא כך, עם עלות השחר, היו כל חיילי הפלוגה נהרגים. בקרב קשה זה נהרגו 19 לוחמים ונפצעים רבים נוספים. מהכשרת כנרת נפלו שלושה חברים: אברהם בן-תקווה, דוד מילר ושמחה פינקוס. מהכשרת שדה-נחום, נפלו גם כן שלושה לוחמים: זאב זיסו, מאיר ויזל וחנן גרובר. עם כניסת ההפוגה השנייה לתוקף, איישו חברי הפלוגה את המשלטים באזור, ביניהם המשלט המשותף המסוכן. בתקופת מבצע "יואב", ירד הגדוד השישי לנגב והתמקם בסביבות עוג'ה אל חפיר. בחודש מרץ 1949, שוחררו חברי ההכשרה מהשירות בצבא.
המשך התיישבותי (יישוב חדש, השלמה): שלוש הכשרות התאחדו כדי להקים קיבוץ חדש. הכשרת כנרת, הכשרת נען-גבולות והכשרת תל-יוסף. יחדיו הקימו את קיבוץ מלכיה שבגליל העליון, ב-24 במרץ 1949.
הנופלים במלחמת העצמאות:
אברהם (אברמלה) בן תקווה ז"ל - בקרב יאלו (יולי 1948).
דוד מילר ז"ל - בקרב יאלו, יולי 1948.
שמחה פינקוס ז"ל - בקרב יאלו, יולי 1948.
מוצא החברים: חברת נוער ארצישראלית מכנרת, וקבוצת 'נוער-עובד'.
שייכות תנועתית: ‘הנוער-העובד’.
משק ההכשרה: כינרת (מ- 1946),
תאריך גיוס לפלמ"ח: 3, מאי, 1948.
תאריך שחרור: , מרס, 1949.
יחידה צבאית (פלוגה, גדוד): בגדוד ירושלים (6), פלוגה א' מחלקה א' בחטיבת 'הראל'.
מסגרת הגיוס: הכשרה מגוייסת.
במהלך הפרק הצבאי שהו ב: רמת-הכובש.
התחברות אל קבוצה/קבוצות במהלך השירות ובסיומו:
פרטים אודות ההכשרה: נערים ונערות בני 14-15 שבאו ממשפחות בעייתיות, הגיעו לכנרת במסגרת חברת נוער (הכשרה צעירה). לקראת סיום תקופת ההכשרה התאחדה הכשרת כנרת עם הכשרת "איבים", נוער עולה מקיבוץ שדה-נחום. ההכשרה המשותפת נקראה "גרעין עשת" וגוייסה יחד לפלמ"ח. בתקופת השירות הצבאי, נפרדה הכשרת כנרת מהכשרת שדה-נחום.
במלחמת העצמאות: ההכשרה המגוייסת נשלחה לקיבוץ רמת-הכובש שהיה תחת התקפה כבדה של כנופיות ערביות. חברי ההכשרה סייעו בפינוי הילדים תחת אש כבדה. לאחר תקופה קצרה ברמת-הכובש, נשלחה ההכשרה למבואות תל-מונד. שם התארגנו החברים והחברות למסגרות הצבאיות ולתפקידים הצבאיים והחלו באימונים אינטנסיביים. מקום זה היה הבסיס הראשון של ההכשרה. לאחר כחודש הועברה ההכשרה למחנה 80 להתארגנות לקראת יציאה לחזית שער-הגיא.החבורה הוצבה בגדוד "ירושלים" (6) בחטיבת 'הראל'. בגמר ההפוגה הראשונה נסע הגדוד השישי המחודש בדרך בורמה והתמקם באישון לילה במשאבות התחתונות של שער-הגיא. החיילים עלו מיד אל ההר השולט על האזור, הוא משלט מספר 6. בקרבות עשרת הימים לחמה פלוגה א' וכבשה את הכפר הערבי צובה. מחלקה א' תקפה וכבשה את דיר אל עמר. בליל ה-16 ביולי 1948 יצאה פלוגה א' עם כוח מסייע של מכונת יריה להתקפה על "רכס התותחים", ליד הכפר הערבי יאלו. מטרת הכיבוש הייתה לשלוט על משטרת לטרון, שהייתה מבצר של הליגיון הערבי ומנע את המעבר לירושלים.ב-17 ביולי הצליחה הפלוגה לכבוש את הרכס ולהתארגן להתקפת נגד. התגבורת שאמורה הייתה להגיע מירושלים, לא הגיעה. תוך זמן קצר ביותר, החלה התקפת הנגד של הליגיון הערבי. מלפנים הסתערו על חיילי הפלוגה מאות ליגיונרים ומהצד הגיעו רכבים משוריינים שפתחו באש מכונות יריה על החיילים. הפלוגה הייתה במלכודת. השחר עמד להאיר, מספר הנפגעים היה רב מאוד. בפני לוסיק, מפקד הפלוגה, לא הייתה ברירה, אלא לתת פקודת נסיגה. לולא כך, עם עלות השחר, היו כל חיילי הפלוגה נהרגים. בקרב קשה זה נהרגו 19 לוחמים ונפצעים רבים נוספים. מהכשרת כנרת נפלו שלושה חברים: אברהם בן-תקווה, דוד מילר ושמחה פינקוס. מהכשרת שדה-נחום, נפלו גם כן שלושה לוחמים: זאב זיסו, מאיר ויזל וחנן גרובר. עם כניסת ההפוגה השנייה לתוקף, איישו חברי הפלוגה את המשלטים באזור, ביניהם המשלט המשותף המסוכן. בתקופת מבצע "יואב", ירד הגדוד השישי לנגב והתמקם בסביבות עוג'ה אל חפיר. בחודש מרץ 1949, שוחררו חברי ההכשרה מהשירות בצבא.
המשך התיישבותי (יישוב חדש, השלמה): שלוש הכשרות התאחדו כדי להקים קיבוץ חדש. הכשרת כנרת, הכשרת נען-גבולות והכשרת תל-יוסף. יחדיו הקימו את קיבוץ מלכיה שבגליל העליון, ב-24 במרץ 1949.
הנופלים במלחמת העצמאות:
אברהם (אברמלה) בן תקווה ז"ל - בקרב יאלו (יולי 1948).
דוד מילר ז"ל - בקרב יאלו, יולי 1948.
שמחה פינקוס ז"ל - בקרב יאלו, יולי 1948.