הכשרת רמת הכובש (1946-1947)
מספר החברים: 33 מוצא החברים : בוגרי חברת נוער עולה ה' מתורכיה (קבוצת אורים) באשדות-יעקב. שייכות תנועתית: "הנוער העובד". משק ההכשרה: קיבוץ אשדות-יעקב (ממאי 1943 עד יוני 1945)
תאריך גיוס לפלמ"ח: אוגוסט 1945
תאריך שחרור: אוקטובר 1947
יחידה צבאית: גדוד 2, פלוגה ה'
מסגרת הגיוס: הכשרה מגוייסת
במהלך הפרק הצבאי שהו ב: רמת הכובש
התחברות עם קבוצה/קבוצות במהלך השרות ובסיומו: עם 14 חברים מחברת הנוער ו' באפיקים וביחד מנו 47 חברים עד תום השרות.
פרטים אודות המחלקה בתקופת השרות: פעולות להעברת נשק משכונת בורוכוב לרמת-הכובש, לגבעת-חיים ולשפייה. בליל-הגשרים פיצוץ הגשר ליד תחנת הרכבת בקלקיליה, הכנת תיקי מודיעין על משטרות מעתלית עד כפר סבא, תיקים על מחנות הצבא הבריטי בפרדס-חנה, בית-ליד, כפר יונה ושדה התעופה בסמוך לכפר-סירקין. בהתקפה על מתחם שרונה בליל-וינגייט, בפעולת עונשין נגד כנופיה ערבית מהעיירה פג'ה מזרחית לפתח-תקוה על רצח 5 יהודים בבית-קפה "גן הוואי". באוקטובר 1946 בעליית 11 הנקודות בנגב שמירה על קווי המים בין הנקודות, ובהורדת המעפילים של אוניית המעפילים שבתאי לוז'ינסקי בחוף ניצנים - אחראים על ההגנה הקפית של הזירה. בפעולה זאת 13 מחברי ההכשרה הוגלו לקפריסין עם חלק מן המעפילים. כמוהם הוגלו גם 11 חברים מההכשרה הימית של הנוער העובד בשפיים ששירתו ב"פל-ים" ובהורדה היו במים. שתי החבורות הללו התיידדו בקפריסין ועם שובם ארצה החליטו, כי לאחר השחרור מהפלמ"ח,הם יתאחדו למען הקמת ישוב של דייגים דוגמת שדות-ים. איחוד זה הביא להקמת קיבוץ נחשולים. בחודש אוקטובר 1947 עברה הקבוצה לחצר הקיבוצים בקריית-חיים. החברים עבדו בנמל חיפה וגם על ספינות דייג איטלקיות כדי ללמוד את המקצוע. בחצר הזאת חיו יחדיו 4 קיבוצים: חלק של קבוץ יחיעם, קבוץ רשפים, קבוץ החותרים (בוגרי הפלמ"ח) ונחשולים. בחודש נובמבר 1947, עם החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל החלו המאורעות באזור חיפה. חטיבת כרמלי הקימה את המיפקדה שלה בחצר הקבוצים האלה. חברי נחשולים והחותרים גוייסו כאנשי "רזרווה" של הפלמ"ח ונלחמו בכיבוש הכפר תמרה ליד אפק, בקרב ליד רמת-יוחנן נגד הגדוד הדרוזי מסוריה, בכיבוש עכו, השיירה ליחיעם, ברמות-נפתלי, בכיבוש תרשיחא, במשמר הירדן ובכיבוש העיר התחתית בחיפה. עם כיבוש הכפר טנטורה שבחוף הכרמל ב- 13 ביוני 1948 קבוץ נחשולים הצטווה על ידי הצבא לעבור אליו כחיל-מצב וכל חבריו גוייסו לחטיבת אלכסנדרוני. במסגרת זאת השתתפו בשמירה על תחבורה סדירה ובטוחה על קטע כביש 4 מעתלית עד משטרת זיכרון-יעקב ולקחו חלק בכיבוש הכפר אום א' זינט שבואדי מילק. חלק מחברי הקבוצה עברו לגדוד הפורצים שהמשיך את הלחימה במבואות ירושלים. עם תום הקרבות כל החברים חזרו לטנטורה. המוסדות החליטו על הקמת קבוץ נחשולים במקום. הקבוץ שמנה 63 חברים וחברות איבד בקרבות 7 מחבריו: חיים ישראלי, דב טסלר, דוד עבוד, בנימין קולודרו, אברהם ברן, מרדכי רינגבירץ, גדליה קוגלר.
הרחבה לנושא הפעילות בפלמ"ח: שנת 1942 מלחמת העולם השנייה. הגרמנים כובשים את ארצות הבלקן עד לגבולות של תורכיה. הנהגת הקהילה היהודית בתורכיה יחד עם הנהגת הסוכנות היהודית, מחליטים להוציא מתורכיה את הנוער היהודי. תנועות "נאמני ציון" ו"החלוץ" שבמחתרת הגבירו את פעולתן והקבוצה המאורגנת הראשונה עלתה ארצה במאי 1943, דרך סוריה ולבנון לחיפה. 44 נערים ונערות נקלטו בקיבוץ אשדות-יעקב אשר בעמק-הירדן. קבוצת "אורים" קראו לעצמם. באוקטובר 1945, עם תום שנתיים של הכשרתם (לימודים ועבודה) 37 חברים, מתוכם 8 בנות, החליטו להתגייס לפלמ"ח. הם מגיעים לגדוד השני, פלוגה ה'. הבסיס בקבוץ רמת-הכובש. הכשרה מגוייסת. מפקד הגדוד הוא יצחק רבין, מפקד הפלוגה דני מס ומפקד המחלקה חיים בר-לב ובהמשך... מוטקה דגי. מפקדי הכיתות: שלמה (ושתי) ויינשטיין-גזית, נחום אריאלי, איציק רוטשטיין, ברכה פולד ועוד. למחלקה מצטרפים 4 צברים ועוד 11 חברים מחברת-נוער (ילידי רומניה) בקבוץ אפיקים. בתקופת המאבק המחלקה עסקה לא מעט בהעברת נשק ותחמושת מהסליקים של "ההגנה" בשכונת בורוכוב לרמת-הכובש, גבעת-חיים, בנימינה עד לכפר-הנוער שפייה. בצמוד לכפר הנוער שוכנת מחצבת סולל-בונה, אשר בה התאמנו לוחמי הפלמ"ח בזריקת רימונים ושימוש בחומרי חבלה. צוות סיירים של המחלקה הכין תיקי מודיעין ומיפוי על מחנות הצבא הבריטי בפרדס-חנה, בית ליד, כפר-יונה ושדה התעופה הצבאי הבריטי בקרבת המושב כפר-סירקין. גם בסיסי המשטרה בעתלית, חדרה וכפר-סבא צורפו למבצע זה. בתאריך 25.3.46, מבצע נחשון" ,ליל-וינגייט כוח מהמחלקה בפיקודו של דוד (קליין) רם מנע באש חיה את יציאת הרכבים המשוריינים של המשטרה הבריטית מהשער הראשי של (שרונה) הקרייה בתל-אביב. באותה פעולה נהרגה ברכה פולד. בתאריך 10.8.47 כנופיה מהכפר פג'ה, מזרחית לפתח-תקוה, תקפה את בית-הקפה גן-הוואי בצפון ת"א. נהרגו 4 יהודים ונפצעו 7 . כוח מן המחלקה בפיקודו של המ"מ והטייס שלמה מילר (בן גבעת השלשה) יצא לפעולת תגמול בכפר פג'ה, על-פי מודיעין של שרות הידיעות של ההגנה (ש"י). החוליה חוסלה והמבנה פוצץ ונהרס. אך מפקד הפעולה נפגע מכדור בודד בראשו ונהרג. במוצאי יום הכיפורים 1946 עלית 11 נקודות ברחבי הנגב. כל הבנים של המחלקה ירדו לנגב, לקבוץ משמר הנגב ותחת פיקודו של שלמה גזית (היום אלוף מיל) שמרו על קווי המים שהונחו אל הישובים החדשים. ספינת המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי" מגיעה לחוף ניצנים עם 800 מעפילים על סיפונה. אנשי פלי"ם בתוך הים וכל הבנים מהחלקה בשמירה הקפית על הזירה. עם אור הבוקר הצבא הבריטי מגלה את הנעשה. מקיף את הזירה שהתמלאה עם העולים ותושבי יישובי הסביבה אשר התערבבו. הצבא מעמיס על משאיות כ-700 מן הנוכחים ומעביר אותם לחיפה ובאוניות גירוש למחנות בקפריסין. בין המגורשים היו 13 חברים המחלקה ברמת-הכובש ו-11 אנשי פלי"ם, חברי הכשרת "הגרעין הימי" משפיים. נוצר "קליק" בין שתי החבורות שהחליטו להתאחד ולהקים קבוץ דייגים, דוגמת שדות-ים. עם שובם ארצה מקפריסין חברי שתי ההכשרות נפגשו ועם השחרור מהפלמ"ח התאחדו. קמה קבוצת "נחשולים". הקבוצה עוברת לקריית-חיים, לחצר הקבוצים. שם הפכו לשכנים של החותרים, רשפים, לחלק של קבוץ יחיעם. נחשולים היו "פלוגת עבודה", עובדים, נהנים והכל לקראת עליה לקרקע. רוב החברים עבדו בנמל חיפה והיתר בסולל-בונה ובמפעלים אחרים בקריות.
עם פרוץ מלחמת השחרור והמאורעות במחוז חיפה-רבתי, חברי נחשולים "בוגרי הפלמ"ח" השתתפו בפעולות של חטיבת כרמלי הצעירה, אשר לוחמיה לא עברו אימונים סדירים, לרוב, חברינו שחזרו מהעבודה נדרשו לצאת כתגבורת לכוחות כרמלי בפעולות ליליות: כיבוש העיירה טמרה שתושביה ירו על חקלאים מקבוץ אפק ופצעו טרקטוריסט. חברינו היו בין מלווי השיירה ליחיעם אשר הסתיים בקורבנות רבים. בקרב הגדול במבואות רמת-יוחנן, מול גדוד של דרוזים מסוריה. כיבוש עכו והסרת המצור על גליל המערבי. הקרב על תרשיחה. הקרבות להגנת רמות-נפתלי. הקרב במשמר-הירדן. האצ"ל בחיפה תקף ברימונים פועלים ערביים שיצאו מבתי-הזיקוק בחיפה. נהרגו 6 ערבים ו-42 נפצעו. ההמון שב לתוך בית-הזיקוק ורצח בדם-קר 39 פועלים יהודים ופצע 49. למחרת בתי הזקוק נפתחו ללא יהודים. הבריטים דרשו מ"ההגנה" להביא עובדים יהודים. גוייסו כ-50 וביניהם 5 חברי נחשולים, בין מאות ערבים וללא הגנה כלשהי. כעבור כמה ימים באה פעולת תגמול של ההגנה. פלוגת הנמל, אנשי חוליית החבלה הימית של הפלי"ם בפיקודו של יוחאי בן-נון הייתה אחראית על הנמל בחיפה. השתתפה בכיבוש ושחרור העיר התחתית בחיפה. בהמשך, כבשה והענישה קשה את הכפר באלד –א-שייך בשכנות לנשר אשר אנשיו היו הרוצחים של עובדי בתי-הזיקוק. לקרבות אלה יוחאי בן-נון לקח את חברי נחשולים שעבדו בנמל כדי לתגבר את הצוותים שלו. עם תום פעולות אלה היחידה הזאת עם מפקדה עלו למבואות ירושלים לחטיבת הראל. 5 חברי נחשולים מבין אלה שהשתתפו בקרבות חיפה הצטרפו אליהם. עם תום הקרבות צפונית לחיפה, הצבא החל לטפל בחוף הכרמל. הכפר טירה וייתר הכפרים עד זיכרון-יעקב אשר אנשיהם שיבשו את התנועה על כביש 4 ומנעו אספקה מנמל חיפה לדרום הארץ. עם כיבוש העיירה טירה ובריחת תושביו, קבוץ החותרים הצטווה לעלות להתיישב מערבית לטירה, בשטח של הכפר "ניוהרדהוף" הטמפלרי. עם כבוש הכפר טנטורה, נחשולים הצטווה לעבור לשם כחיל-מצב בחוף הכרמל. ב- 14.6.1948 כל חברי נחשולים (56) גוייסו לצה"ל, לחטיבת אלכסנדרוני. ערכו סיורים יומיים על כביש 4 ובואדי מילק. הקמת מחסומים בצמתים ועוד. לאחר 8 חודשי שרות המקום התאזרח. כל החברים שעלו לקרבות הראל ואלה שכרמלי לא ויתר עליהם חזרו לקיבוצם – נחשולים.
חללינו בכל הקרבות: בתקופת המאבק - ישראלי חיים ז"ל - נספה בתאונה בעת הברחת מעפילים מסוריה בשנת 1947. במלחמה – טסלר דב ז"ל נפל בקרב על הראדר. אפריל 1948. עבוד דוד ז"ל - נפל בקרב על הקסטל, אפריל 1948. קוגלר גדליה ז"ל - נפל בקרב על תרשיחה. רינגבירץ ז"ל - נפל בקרב לטרון יוני 1948. קולודרו בנימין ז"ל – נפל בקרב על משמר הירדן , 16.7.48 . זילבר נפתלי ז"ל - נפל בקרב על ביריה. 24.6.1948 . ברן אברהם ז"ל – נפל בקרב על רמות-נפתלי 10.6.1948.