אימון הנשים לאחר 'כנס החברות'
כנס החברות המגויסות לפלמ"ח שנערך במשמר-העמק בספטמבר 1943, קבע את דפוסי ההשתלבות של הנשים במערך האימונים של הפלוגות.
כנס החברות המגויסות לפלמ"ח שנערך במשמר-העמק בספטמבר 1943, קבע את דפוסי ההשתלבות של הנשים במערך האימונים של הפלוגות. בהחלטות הכנס נקבע:
1. אימוני הנשים יופרדו מאימוני הגברים.
2. יוכשר סגל פיקוד של נשים לצורך אימון החברות.
3. הנשים יוכשרו למגוון רחב של תפקידים - כגון: קשר, עזרה ראשונה, נהגות, סיירות ותפקידים
מינהלתיים.
החלטות הכנס יושמו עם גיוסן של הכשרות תנועות הנוער שהגדיל במידה ניכרת את מספר החברות המגוייסות. על פי מתכונת האימונים החדשה הוקמה בכל מחלקה כיתת בנות שהתאמנה באופו עצמאי בהתאם לתוכנית האימונים הכללית, שחייבה את הגברים במחלקה. באימונים הללו, שהועברו על ידי סגל הפיקוד הנשי, הושם הדגש על מיומנויות הלחימה הבסיסיות, בעיקר בכל הקשור להחזקת נשק ותפעולו.
באורח לא סדיר שולבה כיתת הבנות גם במסגרת האימונים של המחלקה, על מנת להגדיל את היכולת המקצועית ולחזק את תחושת השייכות לפלוגה. למרות ההחלטה העקרונית על הפרדת האימונים, והתאמתם ליכולת האישית של הנשים, המשיכו הכשרות ופלוגות אחדות לקיים אימון משותף וגם פעילות מבצעית משותפת.
במקביל לאימונים הבסיסיים, נשלחו חברות מתאימות לקורסים פיקודיים. מסגרת הקורס הייתה משותפת למפקדים ומפקדות, ובה קיבלו הנשים הכשרה מקיפה ביותר, שאיפשרה לחלק מהן לפקד על כיתת גברים, והכשירה אותן לקורס מ"מים של ה'הגנה'.
לאחר האימון הבסיסי שעברו במסגרת המחלקה, נשלח אחוז קטן של חברות הכשרה לקורסים מקצועיים. רשימת הקורסים הייתה רבה ומגוונת ואיפשרה לנשים להשתלב בכל מערך התפקידים בחטיבה. היציאה לקורסים ורכישת מקצוע צבאי סייעה לחברות להשתלב בפעילות של החטיבה במהלך התקופה שלפני מלחמת העצמאות ובעיקר במלחמה עצמה.
לנוכח צמצום מעורבותן של הנשים בפעילות מבצעית, במהלך מלחמת העצמאות, הוחלט על הקמת ארגון החברות. ארגון זה נועד לשפר את תחושתן של החברות המגויסות באמצעות מתן אימון צבאי בסיסי לכל החברות. מסתבר שגם בתקופה זו של המלחמה כאשר הפלמ"ח שינה את דמותו האנושית והארגונית, ראו הנשים באימון הצבאי הבסיסי ערובה ליכולתן להשתלב בפלמ"ח ולהיות שותפות פעילות בפעולותיו.
1. אימוני הנשים יופרדו מאימוני הגברים.
2. יוכשר סגל פיקוד של נשים לצורך אימון החברות.
3. הנשים יוכשרו למגוון רחב של תפקידים - כגון: קשר, עזרה ראשונה, נהגות, סיירות ותפקידים
מינהלתיים.
החלטות הכנס יושמו עם גיוסן של הכשרות תנועות הנוער שהגדיל במידה ניכרת את מספר החברות המגוייסות. על פי מתכונת האימונים החדשה הוקמה בכל מחלקה כיתת בנות שהתאמנה באופו עצמאי בהתאם לתוכנית האימונים הכללית, שחייבה את הגברים במחלקה. באימונים הללו, שהועברו על ידי סגל הפיקוד הנשי, הושם הדגש על מיומנויות הלחימה הבסיסיות, בעיקר בכל הקשור להחזקת נשק ותפעולו.
באורח לא סדיר שולבה כיתת הבנות גם במסגרת האימונים של המחלקה, על מנת להגדיל את היכולת המקצועית ולחזק את תחושת השייכות לפלוגה. למרות ההחלטה העקרונית על הפרדת האימונים, והתאמתם ליכולת האישית של הנשים, המשיכו הכשרות ופלוגות אחדות לקיים אימון משותף וגם פעילות מבצעית משותפת.
במקביל לאימונים הבסיסיים, נשלחו חברות מתאימות לקורסים פיקודיים. מסגרת הקורס הייתה משותפת למפקדים ומפקדות, ובה קיבלו הנשים הכשרה מקיפה ביותר, שאיפשרה לחלק מהן לפקד על כיתת גברים, והכשירה אותן לקורס מ"מים של ה'הגנה'.
לאחר האימון הבסיסי שעברו במסגרת המחלקה, נשלח אחוז קטן של חברות הכשרה לקורסים מקצועיים. רשימת הקורסים הייתה רבה ומגוונת ואיפשרה לנשים להשתלב בכל מערך התפקידים בחטיבה. היציאה לקורסים ורכישת מקצוע צבאי סייעה לחברות להשתלב בפעילות של החטיבה במהלך התקופה שלפני מלחמת העצמאות ובעיקר במלחמה עצמה.
לנוכח צמצום מעורבותן של הנשים בפעילות מבצעית, במהלך מלחמת העצמאות, הוחלט על הקמת ארגון החברות. ארגון זה נועד לשפר את תחושתן של החברות המגויסות באמצעות מתן אימון צבאי בסיסי לכל החברות. מסתבר שגם בתקופה זו של המלחמה כאשר הפלמ"ח שינה את דמותו האנושית והארגונית, ראו הנשים באימון הצבאי הבסיסי ערובה ליכולתן להשתלב בפלמ"ח ולהיות שותפות פעילות בפעולותיו.