"למדריך" - עלון למפקד
באוגוסט 1945 פירסם מטה הפלמ"ח קובץ לדברי עיון ובירורים בנושאים צבאיים, תחת השם: "למדריך". הקובץ נועד להיות ראשון בסידרת פירסומים שיעמיקו את התהליך המחשבתי המתרחש בחטיבה בעניינים ביטחוניים, ויצביעו על כיווניו מעבר להתמודדות השוטפת עם בעיות היום-יום.
באוגוסט 1945 פירסם מטה הפלמ"ח קובץ לדברי עיון ובירורים בנושאים צבאיים, תחת השם: "למדריך". הקובץ נועד להיות ראשון בסידרת פירסומים שיעמיקו את התהליך המחשבתי המתרחש בחטיבה בעניינים ביטחוניים, ויצביעו על כיווניו מעבר להתמודדות השוטפת עם בעיות היום-יום. הכוונה היתה ש"למדריך" ישמש במה לדיון בסוגיות תיאורטיות, המיוחדות לחשיבה הצבאית של הפלמ"ח. בעוד ש"עלון הפלמ"ח" הופץ בקרב כלל חיילי החטיבה והיה כלי הביטוי שלהם, נועד "למדריך" לשמש ככתב עת מקצועי לסגל המפקדים והמדריכים.
הקובץ הראשון של "למדריך" התרכז בשאלות ההדרכה והאימונים. בין האישים שתרמו מפרי עטם לקובץ ניתן להזכיר את יהושע גלוברמן (ראש לשכת ההדרכה ב'הגנה'), יצחק דובנו (המדריך הראשי של הפלמ"ח), וכן אהרון שטולץ (שטולצברג) ויחיעם וייץ שהיו מפקדים בפלמ"ח. המאמרים דנו בקשת רחבה של נושאים, החל מהרקע לעיצוב תוכנית האימונים בפלמ"ח ומטרותיה, עבור בתמורות בשיטות האימון בצבא הבריטי וגמור בתפקידיו של המפקד ברמת הכיתה והמחלקה. במאמרים השונים הושם דגש על הזיקה בין ההכרה והחינוך המוקנים ללוחמים בשעת האימונים לבין השגת יעילות מרבית בשעת קרב. הקובץ נחתם בפרקי ספרות שהוקדשו ליוסף טרומפלדור, לעלילות גנראל פנפילוב, למעפילים ולנצורי גיטו ורשה. הקובץ ייצג את עולמו הרעיוני-צבאי והתרבותי של הפלמ"ח.
באמצעות "למדריך" התכוון מטה הפלמ"ח להפיץ בקרב חבר המדריכים והמפקדים חומר ש"מערכות", ביטאון ארגון ה'הגנה', אשר הופיע באורח ליגאלי, לא יכול היה לפרסם. אולם עורכי "מערכות", שחששו מפגיעה ביוקרתו ובאיכותו של הביטאון שבאחריותם, התנגדו, לפירסום הקובץ, ומפקדת ה'הגנה' הורתה לחדול מהוצאת החוברת מטעמי "שלום בית". מטה הפלמ"ח נאלץ בלית ברירה לוותר על המשך פירסומו של הקובץ (מרבית המאמרים שפורסמו בקובץ הבודד שיצא לאור, שובצו לימים בספר הפלמ"ח).
הנסיון לגבש בכתב את התיאוריה הצבאית המתרקמת בפלמ"ח נגדע בראשית דרכו. בתקופה מסויימת צורף לעלון הפלמ"ח מוסף סודי מיוחד למפקדים שנקרא "בינינו", ואמור היה למלא תפקיד דומה באופן מצומצם יותר, אך גם הוא לא האריך ימים. הגישה הצבאית הייחודית שפותחה בפלמ"ח הותירה עקבות ברורים בשדה העשייה הצבאי, אך היא מעולם לא כונסה בכתב באורח שיטתי ומקיף,לא בעת קיומו של הפלמ"ח ולא לאחר מכן.
הקובץ הראשון של "למדריך" התרכז בשאלות ההדרכה והאימונים. בין האישים שתרמו מפרי עטם לקובץ ניתן להזכיר את יהושע גלוברמן (ראש לשכת ההדרכה ב'הגנה'), יצחק דובנו (המדריך הראשי של הפלמ"ח), וכן אהרון שטולץ (שטולצברג) ויחיעם וייץ שהיו מפקדים בפלמ"ח. המאמרים דנו בקשת רחבה של נושאים, החל מהרקע לעיצוב תוכנית האימונים בפלמ"ח ומטרותיה, עבור בתמורות בשיטות האימון בצבא הבריטי וגמור בתפקידיו של המפקד ברמת הכיתה והמחלקה. במאמרים השונים הושם דגש על הזיקה בין ההכרה והחינוך המוקנים ללוחמים בשעת האימונים לבין השגת יעילות מרבית בשעת קרב. הקובץ נחתם בפרקי ספרות שהוקדשו ליוסף טרומפלדור, לעלילות גנראל פנפילוב, למעפילים ולנצורי גיטו ורשה. הקובץ ייצג את עולמו הרעיוני-צבאי והתרבותי של הפלמ"ח.
באמצעות "למדריך" התכוון מטה הפלמ"ח להפיץ בקרב חבר המדריכים והמפקדים חומר ש"מערכות", ביטאון ארגון ה'הגנה', אשר הופיע באורח ליגאלי, לא יכול היה לפרסם. אולם עורכי "מערכות", שחששו מפגיעה ביוקרתו ובאיכותו של הביטאון שבאחריותם, התנגדו, לפירסום הקובץ, ומפקדת ה'הגנה' הורתה לחדול מהוצאת החוברת מטעמי "שלום בית". מטה הפלמ"ח נאלץ בלית ברירה לוותר על המשך פירסומו של הקובץ (מרבית המאמרים שפורסמו בקובץ הבודד שיצא לאור, שובצו לימים בספר הפלמ"ח).
הנסיון לגבש בכתב את התיאוריה הצבאית המתרקמת בפלמ"ח נגדע בראשית דרכו. בתקופה מסויימת צורף לעלון הפלמ"ח מוסף סודי מיוחד למפקדים שנקרא "בינינו", ואמור היה למלא תפקיד דומה באופן מצומצם יותר, אך גם הוא לא האריך ימים. הגישה הצבאית הייחודית שפותחה בפלמ"ח הותירה עקבות ברורים בשדה העשייה הצבאי, אך היא מעולם לא כונסה בכתב באורח שיטתי ומקיף,לא בעת קיומו של הפלמ"ח ולא לאחר מכן.