קורסי אימון
מאות מלוחמי הפלמ"ח השתתפו בשני סוגים של קורסים: פיקודיים ומקצועיים. מטה הפלמ"ח הרבה לשלוח את האנשים לקורסים. לוחמי החטיבה רכשו בקורסים השונים התמחות במיגוון תחומים צבאיים ותרמו להשבחת הרמה המקצועית של החטיבה.
קורס חובשים
התפתחות הפלמ"ח ככוח הארצי המגוייס הנייד של ה'הגנה' ומשקלה הגובר של היחידה, הקרינו על דפוסי המחשבה והתורה הצבאית ב'הגנה' כולה ובפרט על מערכת ההדרכה של האירגון. במסגרת הקורסים נפגשו אנשי הפלמ"ח עם מפקדים מיחידות אחרות ב'הגנה' ונטלו חלק בדיונים תיאורטיים ומעשיים אודות דרכי הלחימה של האירגון. מפגשים אלה היו מוקדי ההשפעה העיקריים על שני הצדדים. חידושיו התיאורטיים התבססו על העובדה שהפלמ"ח, כמסגרת מגוייסת, התאמן ברציפות והיה מעין "מעבדת ניסוי" לבחינת גישות חדשות במחשבה הצבאית, התאמתן לצרכיו, פיתוחן והטמעתן. הקורסים השונים היו ה"חממות" שבהן יושמו ושוכללו החידושים.
מאות מלוחמי הפלמ"ח השתתפו בשני סוגים של קורסים: פיקודיים ומקצועיים. הקורסים הפיקודיים כללו את קורס המ"כים שנערך במסגרת החטיבה ובאחריותה ואת קורס המ"מים הארצי שהיה בחסות לשכת ההדרכה של ה'הגנה'. בקורס זה השתתפו חברי הפלמ"ח לצד שליחי יתר המחוזות והנפות באירגון. ראוי לציין שעד מלחמת העצמאות (ועד בכלל), היה קורס המ"מים הקורס הפיקודי הגבוהה ביותר.
הקורסים המקצועיים נחלקו לשני סוגים: קורסים בסיסיים וקצרים שהיקנו ידע לכלל לוחמי הפלמ"ח בתחומים שונים כגון ימאות, חבלה, מחנאות וניווט. קורסים ממושכים יחסית, וברמת מיומנות גבוהה יותר, שבמסגרתם זכו לוחמים נבחרים (חלקם שעברו כבר הכשרה פיקודית וחלקם שהצטיינו כטוראים) להכשרה תחומית ייחודית: סיירות, חבלה, קשר, עזרה ראשונה, צליפה, לוחמה נגד שריון והפעלת נשק כבד. במקצועות הללו התאמנו לעתים יחידות שלמות, שהוכשרו לשמש כמחלקות הנשק המסייע או כיחידות מקצועיות בפלוגות. כמו כן הוכשרו טוראים לשמש כמדריכים באימון גופני ובמחנאות.
הקורסים נערכו בהתחשב במגבלות תנאי המחתרת ובאפשרויות הכלכליות והטכניות של ה'הגנה' והפלמ"ח. תכנונם היה שנתי לכל היותר. מספר המשתתפים בקורסים היה מצומצם יחסית. סגל ההדרכה חסר לעתים נסיון מבצעי בתחום עליו הופקד. הבסיסים ושטחי האימונים השתנו מקורס למשנהו, והתקיימו מעט השתלמויות ריענון לבעלי תפקידים לאחר שסיימו את הקורסים.
מטה הפלמ"ח הרבה לשלוח את האנשים לקורסים. לוחמי החטיבה רכשו בקורסים השונים התמחות במיגוון תחומים צבאיים ותרמו להשבחת הרמה המקצועית של החטיבה. המקצוענות הקנתה ללוחמים יכולת לתפקד כלוחמי מחתרת ובה במידה הגמישה את יכולתם לתפקד במסגרת צבאית סדירה, בהתאם לדרישות התקופה.
מאות מלוחמי הפלמ"ח השתתפו בשני סוגים של קורסים: פיקודיים ומקצועיים. הקורסים הפיקודיים כללו את קורס המ"כים שנערך במסגרת החטיבה ובאחריותה ואת קורס המ"מים הארצי שהיה בחסות לשכת ההדרכה של ה'הגנה'. בקורס זה השתתפו חברי הפלמ"ח לצד שליחי יתר המחוזות והנפות באירגון. ראוי לציין שעד מלחמת העצמאות (ועד בכלל), היה קורס המ"מים הקורס הפיקודי הגבוהה ביותר.
הקורסים המקצועיים נחלקו לשני סוגים: קורסים בסיסיים וקצרים שהיקנו ידע לכלל לוחמי הפלמ"ח בתחומים שונים כגון ימאות, חבלה, מחנאות וניווט. קורסים ממושכים יחסית, וברמת מיומנות גבוהה יותר, שבמסגרתם זכו לוחמים נבחרים (חלקם שעברו כבר הכשרה פיקודית וחלקם שהצטיינו כטוראים) להכשרה תחומית ייחודית: סיירות, חבלה, קשר, עזרה ראשונה, צליפה, לוחמה נגד שריון והפעלת נשק כבד. במקצועות הללו התאמנו לעתים יחידות שלמות, שהוכשרו לשמש כמחלקות הנשק המסייע או כיחידות מקצועיות בפלוגות. כמו כן הוכשרו טוראים לשמש כמדריכים באימון גופני ובמחנאות.
הקורסים נערכו בהתחשב במגבלות תנאי המחתרת ובאפשרויות הכלכליות והטכניות של ה'הגנה' והפלמ"ח. תכנונם היה שנתי לכל היותר. מספר המשתתפים בקורסים היה מצומצם יחסית. סגל ההדרכה חסר לעתים נסיון מבצעי בתחום עליו הופקד. הבסיסים ושטחי האימונים השתנו מקורס למשנהו, והתקיימו מעט השתלמויות ריענון לבעלי תפקידים לאחר שסיימו את הקורסים.
מטה הפלמ"ח הרבה לשלוח את האנשים לקורסים. לוחמי החטיבה רכשו בקורסים השונים התמחות במיגוון תחומים צבאיים ותרמו להשבחת הרמה המקצועית של החטיבה. המקצוענות הקנתה ללוחמים יכולת לתפקד כלוחמי מחתרת ובה במידה הגמישה את יכולתם לתפקד במסגרת צבאית סדירה, בהתאם לדרישות התקופה.