ההתקפה על בלאד א-שייח'

בליל ה- 1.1.48 תקפה את הכפר הערבי בלאד א-שייח’ יחידה שמנתה כ- 120 לוחמים - ארבע מחלקות פלמ"ח מהגדוד הראשון ושתי מחלקות חי"ש מחטיבת 'לבנוני' . מפקד הפעולה היה חיים אבינועם. הכוח יצא מיגור, הלך לאורך צלע הר הכרמל והגיע לנקודת ההיערכות בשעה 01:10. הפקודה שניתנה לו הייתה: "להקיף את הכפר, לפגוע במספר גברים גדול ככל האפשר, לחבל ברכוש, להימנע מפגיעה בנשים וילדים". על פי עדויות החיילים, דובר על פיצוץ עשרות בתים, כנקמה על הרג היהודים בבתי הזיקוק.
בשעה 01.30 פתחו הערבים באש, ואליהם הצטרפו נוטרים וחיילי ליגיון, שחנו במחנות בשטח הכפר.
הכוח התוקף השיב אש. כאשר יחידות החיפוי שלו השתיקו את האש העזה, חדרו היחידות הפורצות אל תוך הכפר והחלו לפעול בתוך הבתים. הפעולה נמשכה כ- 30 דקות. לכוח התוקף היו שלושה הרוגים, מבין מפקדי הפעולה, ושני פצועים. בגלל מחסור באלונקות התעכבה הנסיגה ונשלחו רצים ליישוב נשר, כדי להביא אלונקות ולהזעיק רכב פינוי. בשעה 05:30 חזר הכוח ליגור.
אבידות האויב - למעלה מ- 60 הרוגים.
פנחס זוסמן (‘סיקו’) מעיד כי אנשי הפלמ”ח סיכמו את הפעולה ברגשות מעורבים: מצד אחד - שימחה על מילוי המשימה ועל הצלחתה, אך היו תחושות של אי נחת, בעיקר בקרב קבוצות שבאו בהחלטה עקרונית להימנע מהרג בלתי הכרחי ומביזה.
עם זאת, הצדיקו הכל את עצם הפעולה, משום שבאה בתגובה על הריגת מספר גדול של יהודים בידי פורעים ערבים בבתי הזיקוק.
נפלו: איש הפלמ”ח חיים בן-דור, וכן עמוס גלילי וחנן זלינגר.
*מחלקת רמת-יוחנן הצטיינה בטוהר-הנשק שלה ואנשיה נמנעו - בכל הקרבות בהם השתתפו - מלהרוג את מי שיכלו להימנע מלעשות זאת, ולא שלחו ידם בביזה.