ההכנות לפעולה של הפשיטה על הכפר סעסע

פלוגה ובה 70 לוחמים נקבעה לבצע את הפעולה. כמפקד הפעולה נקבע המג"ד משה קלמן וסגנו היה מאיר דרזדנר. לרשותו עמדו המחלקות מאשדות-יעקב (בפיקוד אלעד פלד) ומעין-גב (בפיקוד דב קליינמן), שנחשבו למעולות. בעין-זיתים חנתה מחלקה נוספת, מחלקת דגניה (בפיקוד יוסף חוטר-ישי) ובה 15 איש, שנועדה לשמש כוח תגבורת רזרבי, למקרה שהכוח התוקף יסתבך בכפר ללא יכולת לבצע נסיגה, וייאלץ לכן להישאר במשך היום בשטח ערבי.
לקראת הפעולה רוכז נשק רב, שהוצא מה"סליקים" בהר-כנען בהסתר, לבל יתגלה לעיני הבריטים. הכוח יצא מצוייד היטב: לכל לוחם היה כלי-נשק, כובע פלדה, תחמושת ורימונים. כמו-כן הועמד לרשות הכוח מכשיר-קשר, חידוש שנסך בלוחמים בטחון רב. נלקחו גם מרגמה "2 ומקלעים, 35 שקים ובכל-אחד מהם 10 ק"ג חומר-נפץ, תחמושת רבה, מזון ומים ל- 48 שעות, וכן ציוד רפואי רב - כך שהלוחמים נשאו על כתפיהם משא כבד. הועלה רעיון להנעיל את כל הלוחמים בנעלי-גומי, דבר שהתגלה כטעות חמורה בתנאי הבוץ ששררו בשטח.
כהכנה לפעולה נבנה שולחן-חול שהמחיש את הטופוגרפיה של הכפר וכן הוצגו תצלומי-אויר, של הכפר ושל דרכי הגישה אליו. מפקד הפעולה ביצע טיסה ב"פרימוס" מעל לכפר, כאשר שמואל וידליס מצלם ומשה קלמן מעדכן פרטים על המפה ועורך לעצמו את תכנית הפעולה. לאחר מכן טסו מספר פעמים לאורך הציר שבין הר-כנען לסעסע, כדי ללמוד את התנאים בדרך.