תנועת הכוח חזרה אל בסיסו

חזרת בכוח התבצעה בתנאים קשים. יש המגדירים אותה כאחת מהפעולות הקשות שבוצעו במלחמה. ב- 02:00 החלה חזרת הכוח - שלוותה בירי רב, אם כי לא יעיל, מהכפר. לאחר שני ק"מ בכביש, ירד הכוח לואדי, הפצועים נחבשו מחדש והחל המסע חזרה שהיה קשה ומפרך - תוך שמירה על הפצועים לבל ייפגעו מטלטולי הדרך. המסע התנהל בגשם ובבוץ, שהאנשים ממש שקעו בו, ותוך אש טורדנית מהכפרים שבסביבה. מאיר דרזדנר מתאר בעדותו את החשש שניקר בו מאותם כפרים ערבים שהיו במרחב שבין סעסע לצפת: "הנה יצאנו להוכיח כי אסון הל"ה לא יקרה שנית, ועלולים להיקלע למצב דומה: להיתקע באור היום עם הפצועים מול הכפרים"...
בשעה 06:00, לאחר מנוחה בחורשת מירון, עלתה הפלוגה על כביש ספסף-מירון, כדי להחיש את ההתקדמות ולהגיע לפני אור יום. אחת היחידות איבטחה את הכביש מפני מכוניות נוסעות. לאכזבתם, לא מצאו את המחלקה השלישית במקום שנקבע להיפגש (בחורשה שממזרח למירון), משום שזו שהתה במקום עד לעלות השחר ואח"כ שבה אל עין-זיתים. רק כאשר חודש הקשר עם הבסיס, יצאה יחידת תגבורת לחבור עם הכוח הפושט, נטלה את הפצועים ואיפשרה לכוח המותש להגביר את קצב ההתקדמות.
בסביבות השעה 08:00 בבוקר, לאחר מסע של למעלה מ- 15 שעות, מתוכן 7 שהוקדשו למסע חזרה, הגיע הכוח לבסיסו.
תוצאות הפעולה: 10 בניינים נהרסו כליל, עוד 6 ניזוקו קשה ו- 4 ניזוקו קל. כ- 60 ערבים נהרג, והפעולה זרעה פחד רב בלב תושבי הכפרים.
שני הפצועים יצאו מכלל סכנה, הודות לטיפול המצויין שנתן להם במהלך הנסיגה החובש דן מקלר.