גופי המודיעין הבריטי
ניתן להגדיר שלושה גופי מודיעין שעסקו ב "שיתוף", כל גוף שכזה חלש על כמה יחידות מישנה ששמן ותיפקודן משתנה בהתאם לזמן ולמיקום הגיאוגרפי.
ניתן להגדיר שלושה גופי מודיעין שעסקו ב "שיתוף", כל גוף שכזה חלש על כמה יחידות מישנה ששמן ותיפקודן משתנה בהתאם לזמן ולמיקום הגיאוגרפי.
א) הגוף הראשון הוא השירות החשאי הבריטי ה - S.I.S (Secret Intelligence Service) או בכינוי הצבאי
ה M.I.6 - .(Military intelligence) גוף זה היה כפוף למשרד המלחמה הבריטי, ושימש מתחילת המאה כמוסד המודיעיני המרכזי של בריטניה. הכינויI.S.L.D (Inter Service Liasion Department) היה שם כיסוי להפעלת ה M.I.6 במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה.
ב) הגוף השני היה ה - S.O.E , (Special Operations Executive) יחידה שהוקמה ביולי 1940 והייתה כפופה למיניסטריון ללוחמה כלכלית בראשותו של דלטון .(Hugh Dalton) מטרותיה היו חבלה, חתרנות ותעמולה (Sabotage, Subrersive, Propaganda). הS.O.E איחד למעשה שלוש יחידות שהוקמו בתחילת המלחמה:
הראשונה- ה GS , גוף שנוסד ב- 1938 לאחר האנשלוס, הסיפוח הגרמני של אוסטריה, ועסק באירגון מחתרות התנגדות.
השנייה - Section D' נוסדה אף היא ב- 1938 על מנת לעסוק בפעילות מחתרתית של חבלה ותעמולה כנגד ההשפעה הגרמנית באירופה. שם הכיסוי של Section D' בגזרת המזרח התיכון היה M.O.4 .
השלישית הייתה ה EH , שהוקמה למטרות הפצת תעמולה חתרנית.
ג) הגוף השלישי היה ה - M.I.9 זרוע של המודיעין הצבאי שעסקה בחילוץ ומילוט שבויים מארצות האויב. השם שניתן לה היה ה - ,A-Force כחלק מיחידה פיקטיבית שנועדה להסוות את היחידה המקורית וליצור רשמים מוטעים במערך הריגול הנגדי בתחום מיבנה הצבא הבריטי וגודלו. היחידה הוקמה ב- 1939, ומטרתה המוצהרת הייתה טיפול בשבויים משני צידי המיתרס: מצד אחד לחקור שבויים של האויב, ומצד שני לטפל בשבויים או בחיילים בריטים שנמצאים על אדמת אויב (בורחים בכוח).
בתחילת המלחמה יצר חיים וויצמן קשר ראשוני עם שר החוץ הבריטי לורד הליפקס והציע לו את השתתפות היישוב העברי בארץ ויהדות העולם במאמץ המלחמה הבריטי. הלה היפנה אותו למייג'ור גרנד (Grand) שעמד בראש Section D' , והשניים החליטו על פעולה משותפת שמרכזה ברומניה. איש הקשר מהצד היהודי היה דויד הכהן, מבכירי סולל בונה, ומהצד הבריטי - ג'ורג' טיילור.
ה S.O.E שעמד מאחורי ניסיון הפשיטה בטריפולי (פעולת הכ"ד), היה אחראי על המחלקה הסורית ועל מחנה האימונים במשמר-העמק. האירגון העסיק אנשי מודיעין, אנשי צבא ואזרחים בעלי מקצועת חופשיים. הרכב האנשים ביחידה ואופי המשימות הובילו לקונפליקטים מתמשכים בינה לבין גופים אחרים במימשל הבריטי: ה- S.I.S , שעסק באיסוף חומר מודיעיני בדרכים חשאיות, התנגד בתקיפות ליוזמות ולפעולות של ה S.O.E. משרד החוץ הבריטי התנגד אף הוא לפעולות ה S.O.E , שכן תפיסתו המדינית ארוכת הטווח עמדה לעיתים בסתירה למטרות הנקודתיות של ה S.O.E. המטה הכללי של הצבא הבריטי תבע להכפיף את יחידות ה S.O.E האזוריות למרותו, ומפקדי יחידות הצבא והמשטרה בארץ התנגדו חריפות לפעולות האירגון בארץ באימון אנשי הפלמ"ח.
במאי 1941 הוקמה לישכת ה- S.O.E בירושליים, ואוברי איבן (איש צבא בריטי אז, ולימים אבא אבן) מונה כמקשר בין הלישכה למחלקה המדינית של הסוכנות וה”הגנה”.
א) הגוף הראשון הוא השירות החשאי הבריטי ה - S.I.S (Secret Intelligence Service) או בכינוי הצבאי
ה M.I.6 - .(Military intelligence) גוף זה היה כפוף למשרד המלחמה הבריטי, ושימש מתחילת המאה כמוסד המודיעיני המרכזי של בריטניה. הכינויI.S.L.D (Inter Service Liasion Department) היה שם כיסוי להפעלת ה M.I.6 במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה.
ב) הגוף השני היה ה - S.O.E , (Special Operations Executive) יחידה שהוקמה ביולי 1940 והייתה כפופה למיניסטריון ללוחמה כלכלית בראשותו של דלטון .(Hugh Dalton) מטרותיה היו חבלה, חתרנות ותעמולה (Sabotage, Subrersive, Propaganda). הS.O.E איחד למעשה שלוש יחידות שהוקמו בתחילת המלחמה:
הראשונה- ה GS , גוף שנוסד ב- 1938 לאחר האנשלוס, הסיפוח הגרמני של אוסטריה, ועסק באירגון מחתרות התנגדות.
השנייה - Section D' נוסדה אף היא ב- 1938 על מנת לעסוק בפעילות מחתרתית של חבלה ותעמולה כנגד ההשפעה הגרמנית באירופה. שם הכיסוי של Section D' בגזרת המזרח התיכון היה M.O.4 .
השלישית הייתה ה EH , שהוקמה למטרות הפצת תעמולה חתרנית.
ג) הגוף השלישי היה ה - M.I.9 זרוע של המודיעין הצבאי שעסקה בחילוץ ומילוט שבויים מארצות האויב. השם שניתן לה היה ה - ,A-Force כחלק מיחידה פיקטיבית שנועדה להסוות את היחידה המקורית וליצור רשמים מוטעים במערך הריגול הנגדי בתחום מיבנה הצבא הבריטי וגודלו. היחידה הוקמה ב- 1939, ומטרתה המוצהרת הייתה טיפול בשבויים משני צידי המיתרס: מצד אחד לחקור שבויים של האויב, ומצד שני לטפל בשבויים או בחיילים בריטים שנמצאים על אדמת אויב (בורחים בכוח).
בתחילת המלחמה יצר חיים וויצמן קשר ראשוני עם שר החוץ הבריטי לורד הליפקס והציע לו את השתתפות היישוב העברי בארץ ויהדות העולם במאמץ המלחמה הבריטי. הלה היפנה אותו למייג'ור גרנד (Grand) שעמד בראש Section D' , והשניים החליטו על פעולה משותפת שמרכזה ברומניה. איש הקשר מהצד היהודי היה דויד הכהן, מבכירי סולל בונה, ומהצד הבריטי - ג'ורג' טיילור.
ה S.O.E שעמד מאחורי ניסיון הפשיטה בטריפולי (פעולת הכ"ד), היה אחראי על המחלקה הסורית ועל מחנה האימונים במשמר-העמק. האירגון העסיק אנשי מודיעין, אנשי צבא ואזרחים בעלי מקצועת חופשיים. הרכב האנשים ביחידה ואופי המשימות הובילו לקונפליקטים מתמשכים בינה לבין גופים אחרים במימשל הבריטי: ה- S.I.S , שעסק באיסוף חומר מודיעיני בדרכים חשאיות, התנגד בתקיפות ליוזמות ולפעולות של ה S.O.E. משרד החוץ הבריטי התנגד אף הוא לפעולות ה S.O.E , שכן תפיסתו המדינית ארוכת הטווח עמדה לעיתים בסתירה למטרות הנקודתיות של ה S.O.E. המטה הכללי של הצבא הבריטי תבע להכפיף את יחידות ה S.O.E האזוריות למרותו, ומפקדי יחידות הצבא והמשטרה בארץ התנגדו חריפות לפעולות האירגון בארץ באימון אנשי הפלמ"ח.
במאי 1941 הוקמה לישכת ה- S.O.E בירושליים, ואוברי איבן (איש צבא בריטי אז, ולימים אבא אבן) מונה כמקשר בין הלישכה למחלקה המדינית של הסוכנות וה”הגנה”.