יחסו של בן גוריון למ"א (המפקדה הארצית)

המ"א, כמוה כפלמ"ח, נתפסה בעיני בן-גוריון כמוסד המנציח מורשת פסולה מתקופת היישוב, המערבת בין התחום המפלגתי (שהיה תחום אסור כל עוד דובר במפלגות אחרות) לתחום הצבאי, ופוגעת במגמת הפיקוד הריכוזי. בן-גוריון שאף להקים צבא אחיד, הכפוף במישרין לו עצמו, כשר הביטחון, ללא כל מוסד מתווך. במבט לאחור מהווה הפקודה לביטול המ"א מעין פתיחה לתהליך שבו הפכה ה'הגנה' כולה לצה"ל (יוני 1948), הפלמ"ח איבד בהדרגה את תפקידיו הייחודיים עד שמטהו פורק (נובמבר 1948) ולבסוף פורקו יחידותיו.