תיכנון הפעולה
בתוכנית הפעולה נקבע, שעם הגעת האונייה אל החוף יועלו המעפילים לאוטובוסים ויוסעו לארבע נקודות כינוס. משם הם יפוזרו לבתי תושבים בעיר בעזרת מובילים, שקיבלו כתובות מוכנות.
בתוכנית הפעולה נקבע, שעם הגעת האונייה אל חוף תל אביב יועלו המעפילים לאוטובוסים ויוסעו לארבע נקודות כינוס. משם הם יפוזרו לבתי תושבים בעיר בעזרת מובילים, שקיבלו כתובות מוכנות. בעלי הבתים אשר אליהם נועדו להגיע המעפילים לא עודכנו מראש - מטעמי סודיות - מתוך הנחה שהם יקבלו את המעפילים גם ללא התראה.
תפקיד הכוחות שהשתתפו בפעולה היה לאפשר את הורדת המעפילים והעברתם למקומות מבטחים, תוך נכונות להשתמש בכוח כנגד ניסיונות הפרעה מצד הבריטים. לשם כך תוכננו שלוש חגורות מגן: החגורה הפנימית מוקמה בנקודת ההורדה, על החוף מדרום לנמל תל-אביב (בצפון רחוב הירקון). משימתה הייתה להוריד את המעפילים ולהגן עליהם מפני הבריטים, במידה והם יצליחו להתקרב לאזור. אנשיה באו מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח ומ'הרזרבה' (מילואים) של הפלמ"ח בתל-אביב, ועמדו תחת פיקודו של נחום שריג. החגורה התיכונה חצתה את העיר לאורכו של רחוב גורדון, ואויישה על-ידי חברי החי"ש, בפיקודו של יהושע גלוברמן. בסמוך לחגורה זו התמקמה מיפקדת המבצע, ברחוב פרוג. החגורה החיצונית, שהייתה מורכבת מחוליות של אנשי חי"ש ולוחמי הגדוד השני של הפלמ"ח, התפרסה במבואות העיר וחסמה את הכניסה אליה. מפקד חגורה זו היה מפקד הגדוד השני, פנחס ויינשטיין. נוסף על כוחות אלה, עמדו במצב הכן מאות חברי ה'הגנה' בתל-אביב, צעירים ובני נוער שרוכזו באולמות שונים ברחבי העיר. הם נועדו לשמש ככוח המוני שיגיע לחוף ההורדה או לאזורי הכינוס המתוכננים, ובקירבו ייטמעו המעפילים אם הבריטים יפרצו את חגורות המגן. מספר צמתי רחובות מרכזיים נחסמו בכלי רכב ובעגלות, במטרה להכביד על תנועת הבריטים.
תפקיד הכוחות שהשתתפו בפעולה היה לאפשר את הורדת המעפילים והעברתם למקומות מבטחים, תוך נכונות להשתמש בכוח כנגד ניסיונות הפרעה מצד הבריטים. לשם כך תוכננו שלוש חגורות מגן: החגורה הפנימית מוקמה בנקודת ההורדה, על החוף מדרום לנמל תל-אביב (בצפון רחוב הירקון). משימתה הייתה להוריד את המעפילים ולהגן עליהם מפני הבריטים, במידה והם יצליחו להתקרב לאזור. אנשיה באו מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח ומ'הרזרבה' (מילואים) של הפלמ"ח בתל-אביב, ועמדו תחת פיקודו של נחום שריג. החגורה התיכונה חצתה את העיר לאורכו של רחוב גורדון, ואויישה על-ידי חברי החי"ש, בפיקודו של יהושע גלוברמן. בסמוך לחגורה זו התמקמה מיפקדת המבצע, ברחוב פרוג. החגורה החיצונית, שהייתה מורכבת מחוליות של אנשי חי"ש ולוחמי הגדוד השני של הפלמ"ח, התפרסה במבואות העיר וחסמה את הכניסה אליה. מפקד חגורה זו היה מפקד הגדוד השני, פנחס ויינשטיין. נוסף על כוחות אלה, עמדו במצב הכן מאות חברי ה'הגנה' בתל-אביב, צעירים ובני נוער שרוכזו באולמות שונים ברחבי העיר. הם נועדו לשמש ככוח המוני שיגיע לחוף ההורדה או לאזורי הכינוס המתוכננים, ובקירבו ייטמעו המעפילים אם הבריטים יפרצו את חגורות המגן. מספר צמתי רחובות מרכזיים נחסמו בכלי רכב ובעגלות, במטרה להכביד על תנועת הבריטים.