דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מסע חטיבת הנגב דרך הר הנגב עד אום-רשרש

בחמישי במרץ 1949 יצא לדרכו טור הרכבים של חטיבת הנגב מבאר שבע לעבר מכתש רמון. הכוחות נעו משם לעבר ואדי עירד, המישר, "שדה אברהם" וצוק ראס א- נקב. חלק מהכוחות הונחתו מהאוויר ב"שדה אברהם". עם כיבוש הצוק של ראס א- נקב, ירדו הוכחות לאום רשרש, הנטושה והניפו את דגל הדיו בעשירי במרץ 1949.
בבוקר ה-5 במרץ יצא מסע חטיבת הנגב לדרך. במסע השתתפו הכוחות האלה: מטה החטיבה, פלוגת חי"ר מהגדוד השמיני, 2 מחלקות ג'יפים מהגדוד התשיעי, פלגת תותחי נ"ט, סוללת מרגמות 120 מ"מ, סוללת תותחי נ"מ; יחידת תובלה ב-נ.נ., יחידת חיל אוויר להפעלת "שדה אברהם", סדנא ניידת, חוליה הנדסית ומחלקת רפואה.
בראש הטור נע החלוץ ובו 8 ג'יפים של כוח הסיור מהגדוד התשיעי ועוד 2 ג'יפים של חיל האוויר. מעליהם טס מטוס קל שעזר בהכוונה. תחילה נע החלוץ בכביש, ואחר כך, בוואדי תמילה לעבר עבדה וראס-רמאן. אחרי החלוץ נע הטור כולו. את הלילה הראשון עשו בשטח כינוס מעל מכתש רימון.
למחרת, ירדו במערב המכתש, בנחל ערוד, המשיכו לוואדי עידד ומשם התקדמו דרומה. החלוץ עשה את דרכו במהירות, ובצהרי ה-6 במרץ הגיע לאזור "שדה אברהם". מיד הוחל בהכשרת 900 מ' מסלול נחיתה, בעיקר, על ידי סיקול אבנים. עבודתם נמשכה עד לצהרי ה-7 במרץ.
הטור כולו התנהל באיטיות בשל תקלות רבות שאירעו לכלי הרכב. מדי פעם גם נאלצו החבלנים לפוצץ סלעים כדי להרחיב את נתיב הנסיעה. בצהרי ה-7 במרץ הגיע הטור אל החלוץ והתארגן לאבטח את מסלול הנחיתה. כוח מתאים נשלח כדי לחסום את יכולת הירדנים להגיע ממשטרת ג'רנדאל.
ב-7 במרץ, לפנות ערב, הופיע מטוס תובלה עמוס בציוד להארת המסלול. המטוס שטס ממערב, לא איתר את המסלול, ובהעדר קשר אלחוטי חזר המטוס לתל נוף. לקראת חשכה אלתרו על הקרקע אמצעי להאיר את המסלול - קופסאות שמולאו בחול רווי דלק. שני מטוסים עמוסי ציוד ואספקה נחתו בחשכה בשלום והציוד נפרק.
פלוגת גח"ל (גיוס חו"ל) שהצטיינה במבצע "חורב", עברה הכנה לקראת יציאה למבצע "עובדה". חיילי הפלוגה עברו סדרת מסעות מזורזים, כשהם עמוסים תרמילי גב כבדים. משחזרו המטוסים שנחתו בשלום במסלול, עלתה הפלוגה על שני מטוסי תובלה, ובחצות הם נחתו ב"שדה אברהם".
בשחר ה-8 במרץ, צורף לפלוגה הסייר עמוס קרסניצקי והיא יצאה על גבי מספר נ.נ., לעבר צוק ראס-אל-נקב. מכיוון שהיה ידוע שהסיור המכין התגלה על ידי הירדנים, היה חשש שהצוק נתפס על ידיהם. מטוס סיור חג מעל טור הרכבים, זרק שקית חול ובה פתק עדכון, שאכן הצוק נתפס. על פי הנחיה מוקדמת, התמקמה הפלוגה ב"בקעת האצבעות", 15 ק"מ בקו אוויר מאום-רשרש.
במשך שלושה ימים, 8, 9, ו-10 במרץ, הוציאה הפלוגה מדי בוקר 5-7 חוליות סיור בניסיון למצוא נתיב שיאפשר לעקוף ברכב את הצוק. אחת החוליות יצאה לסיור לילה של הצוק. כיתה אחרת מיקשה את דרך הערבה בין אילת לעין-דפיה.
ב-9/3/49, בשעה 09:45 יצא מברק ממפקד חזית הדרום למח"ט הנגב ולמח"ט גולני, ובו נאמר שעל חטיבת הנגב להוציא מחלקה לחסימת דרך הערבה מדרום לעין רדיאן. בשעה 19:15 יצאה מ"שדה אברהם" מחלקה מפלוגה א', בפיקודו של שפלר, ולמחרת, בשעה 05:00 היא הקימה מחסום אבנים, ו"מיקשה" את הדרך באמצעות חוט לרוחב הדרך, אשר חצייתו תשלוף נצרות רימונים.
ב-9/3/49 הנחית מטוס קל את יגאל אלון ואת נחום שריג באזור המבצע. שני המפקדים הינחו את מפקד הפלוגה, שאם לא יימצא נתיב עוקף, עליו להתכונן לתקיפת הצוק. ב-10/3/49 בבוקר, נחת באזור המח"ט, נחום שריג. הוא סיפר למ"פ, ברן (אברהם אדן), שבהאזנה לקווי האויב נשמע שמפקד הלגיון הירדני, גלאב פאשה, פקד לפנות את ארץ ישראל המנדטורית.
המח"ט מסר לברן דגל מאולתר שצויר בדיו (כי לא היה תחת ידם דגל לאומי), והורה לו לחוש מהר לאום-רשרש ולתפוס את המקום. מחצית מפלוגתו של ברן הייתה בסיורים. ברן טס מעל החוליות, זרק להם פתקים (בשקיות חול), והורה להם לחזור ל"בקעת האצבעות", ומשם בפיקוד סגנו חיים גורי, לנוע בעקבותיו לצוק.
עמוס קרסניצקי הוביל את הפלוגה שנעה ב-6 נ.נ., הם חצו את הגבול המצרי, נעו דרך "בקעת–הירח" עד תאמילת-א-רדאדי, ומשם צעדו עד עין נטפים. הרכבים חזרו ל"בקעת האצבעות", כדי להוביל את החוליות שהוחזרו מהסיורים, בפיקודו של חיים גורי.
העלייה מעין נטפים לצוק הייתה קשה ביותר. חיילי הגח"ל נקלעו לראשונה בחייהם למזג אוויר שרבי נוראי. בהגיעם לצוק, הם הבחינו ב-2 ג'יפים מעבר לגבול המצרי, ליד בקתה שהיוותה תחנת משטרה מצרית. בג'יפים שחברו אליהם נמצאו המח"ט, נחום שריג, הקמב"צ, עוזי נרקיס ונהגו יוחנן, הקמ"ן, דוד ניב (ביבי), סגן הקמ"ן, אברהם ברמן (בז'), קצין ההנדסה החטיבתי, פפר, קצין התרבות, נתן שחם, וסגן מפקד הגדוד התשיעי, מיכה פרי. הם סיפרו שלאחר שפלוגתו של ברן יצאה, עברו גם הם ל"בקעת הירח" והמשיכו משם לתחנת המשטרה המצרית. בתחנת המשטרה הם אספו את השוטרים המצריים המבוהלים שנמלטו בהתקרבם לתחנה, ושכנעו אותם להתקשר לאל-עריש, כדי לקבל אישור מעבר חד-פעמי של כמה כלי רכב. ואכן, בערב עברה השיירה עם הנשק המסייע.
פלוגתו של ברן החלה צועדת לעבר אום-רשרש. המח"ט נחום שריג, היה קצר רוח. הוא החליט להמשיך בזהירות בג'יפים לעבר אום-רשרש. ברן, עמוס קרסניצקי וסשה "הפוליטרוק", הצטרפו לג'יפים. תחנת המשטרה באום-רשרש נמצאה ריקה. בחצר המשטרה ניצב תורן. כל הנוכחים החזיקו בתורן, וברן טיפס עליו וקשר את דגל הדיו. מיכה פרי צילם. שירת ההמנון סיימה את הטכס, השעה הייתה 16:00.