מפקד מחלקה (מ"מ)
מפקדי המחלקות היו חוט השידרה של הפלמ"ח. סגל המפקדים בדרג זה נשא בעומס האחריות להכשרת הלוחמים, לחינוכם ולניהוגם בקרב, כמו גם לניהול חיי היום-יום של יחידתו, להבטחת מעמדה במשק ולניצול מכסימלי של הימים שהוקצו לאימונים.
המחלקה הייתה יחידת היסוד בפלמ"ח. הגורמים לכך היו תנאי קיומה של החטיבה, מגבלות יכולת הקליטה של אנשים בבסיסיה בקיבוצים ובמושבים, וסייגי המחתרת. תקן כוח-האדם היה 43 איש (למעשה מנתה 30 עד 40 איש) במחלקה, שהתגוררו במקום אחד. המחלקה הייתה, מבחינה צבאית, היחידה הטקטית הבסיסית, וגם המסגרת הראשונית בתחומי המינהל, החינוך והתרבות.
מפקדי המחלקות היו חוט השידרה של הפלמ"ח. סגל המפקדים בדרג זה נשא בעומס האחריות להכשרת הלוחמים, לחינוכם ולניהוגם בקרב, כמו גם לניהול חיי היום-יום של יחידתו, להבטחת מעמדה במשק ולניצול מכסימלי של הימים שהוקצו לאימונים. המ"מ ביצע את תפקידו בסיועם של שלושה מפקדי כיתות, שאחד מהם שימש כסמל תורן, וכן מטה מצומצם שכלל אפסנאי, נשק, סדרן עבודה וחובש.
מפקדי המחלקות הוכשרו למלא את תפקידם בקורס מ"מים שערכה לשכת ההדרכה של ה'הגנה', בהכשרה משלימה בפלמ"ח (השתלמות), ובמהלך משימותיהם השוטפות. הם הוכנו לפעול במצבים שונים: פיקוד מבצעי על מחלקה במסגרת פלוגתית, ולעתים בעזרת מחלקות אחרות ונשק מסייע; ניהוג מחלקה באופן עצמאי בשטח, אם כחלוץ ליחידות שבעורפה ואם בבדידות בעומק האויב; פיצול המחלקה לכוחות משנה - כיתות או חוליות - הפועלות בנפרד או במתואם.
המ"מים שותפו במתרחש בפלמ"ח ובמערכות היישוב והתנועה הציונית באמצעות כינוסי מפקדים שערכה החטיבה מעת לעת, ובהם נדונו סוגיות מרכזיות בתחום המקצועי, הפוליטי והרעיוני שעמדו על סדר היום.
מפקד המחלקה רכש במהלך הכשרתו ושירותו הצבאי יכולת חשיבה והחלטה עצמאית, בהתבסס על הערכת מצב נוכח התנאים שבמסגרתם עליו לפעול. יכולת זו איפשרה למ"מ לשקול, לתכנן ולבצע, בסמכותו האישית, פעילות יזומה כאשר התרחש אירוע בלתי צפוי.
הכשרת המ"מ כמפקד חושב, עצמאי ויוזם ייחדה את תורתו הצבאית של הפלמ"ח כמו גם את יישומה בשטח. היא הושתתה על הגדרת המחלקה כיחידת היסוד הטקטית, המופעלת במשימות סיור ופטרול ומיישמת את עקרונות הקרב של התקפה, ניידות ותימרון.
מפקדי המחלקות היו חוט השידרה של הפלמ"ח. סגל המפקדים בדרג זה נשא בעומס האחריות להכשרת הלוחמים, לחינוכם ולניהוגם בקרב, כמו גם לניהול חיי היום-יום של יחידתו, להבטחת מעמדה במשק ולניצול מכסימלי של הימים שהוקצו לאימונים. המ"מ ביצע את תפקידו בסיועם של שלושה מפקדי כיתות, שאחד מהם שימש כסמל תורן, וכן מטה מצומצם שכלל אפסנאי, נשק, סדרן עבודה וחובש.
מפקדי המחלקות הוכשרו למלא את תפקידם בקורס מ"מים שערכה לשכת ההדרכה של ה'הגנה', בהכשרה משלימה בפלמ"ח (השתלמות), ובמהלך משימותיהם השוטפות. הם הוכנו לפעול במצבים שונים: פיקוד מבצעי על מחלקה במסגרת פלוגתית, ולעתים בעזרת מחלקות אחרות ונשק מסייע; ניהוג מחלקה באופן עצמאי בשטח, אם כחלוץ ליחידות שבעורפה ואם בבדידות בעומק האויב; פיצול המחלקה לכוחות משנה - כיתות או חוליות - הפועלות בנפרד או במתואם.
המ"מים שותפו במתרחש בפלמ"ח ובמערכות היישוב והתנועה הציונית באמצעות כינוסי מפקדים שערכה החטיבה מעת לעת, ובהם נדונו סוגיות מרכזיות בתחום המקצועי, הפוליטי והרעיוני שעמדו על סדר היום.
מפקד המחלקה רכש במהלך הכשרתו ושירותו הצבאי יכולת חשיבה והחלטה עצמאית, בהתבסס על הערכת מצב נוכח התנאים שבמסגרתם עליו לפעול. יכולת זו איפשרה למ"מ לשקול, לתכנן ולבצע, בסמכותו האישית, פעילות יזומה כאשר התרחש אירוע בלתי צפוי.
הכשרת המ"מ כמפקד חושב, עצמאי ויוזם ייחדה את תורתו הצבאית של הפלמ"ח כמו גם את יישומה בשטח. היא הושתתה על הגדרת המחלקה כיחידת היסוד הטקטית, המופעלת במשימות סיור ופטרול ומיישמת את עקרונות הקרב של התקפה, ניידות ותימרון.