מפקד כיתה (מ"כ)

מפקד הכיתה (מ"כ) בפלמ"ח מוקם במעמד ביניים בין מפקד המחלקה לבין הלוחמים. בניגוד לנהוג בצבאות אחרים, הוגבל בתחילה תפקיד המ"כ לתחום ההדרכה בלבד. הוא לא שימש כמפקד ישיר של אנשי כיתתו, שכן כל הלוחמים היו כפופים ישירות למפקד המחלקה. אולם שיטות הלחימה של הפלמ"ח הטילו אחריות כבידה על המ"כ באימונים ובפעולות. עם הזמן עודכן תפקידו של המ"כ והוא קיבל אחריות אישית לכיתתו בתוך המסגרת המחלקתית. המועמדים לתפקיד נשלחו לקורס מפקדי הכיתות בדרך-כלל בשנה השנייה לשירותם, והיה עליהם להישאר בפלמ"ח לשנת שירות שלישית.
מטה הפלמ"ח הקדיש תשומת לב רבה להכשרת מפקדי הכיתות, שנועדו למלא תפקידי פיקוד בחטיבה, לשמש עתודה לסגל מפקדים למקרה של הרחבת הגיוס בעת חירום, ולסייע בפעילות הנוער במסגרת הגדנ"ע. משימות אלה חייבו את מטה הפלמ"ח להכשיר לתפקיד מ"כ את כל הלוחמים המוכשרים לכך. כדי לפתור את בעיית העלות הכספית הגבוהה של מגמה זו, הונהג בפלמ"ח 'קורס מ"כים מכין' במסגרת פלוגתית, במשטר של עבודה ואימונים, שהושלם בקורס הארצי של מפקדי כיתות שנערך באחריות מטה הפלמ"ח ובפיקוח לשכת ההדרכה של ה'הגנה'. כל פלוגה ריכזה במשק אחד מחלקה בת 40-30 איש שעברו קורס מ"כים בסיסי, ולאחר מכן נשלחו כל מסיימי הקורסים הפלוגתיים לקורס הארצי. בתקופה הראשונה לקיומו, הוכשרו יותר מכי"ם מהנדרש. הדבר נוצל להעלאת הרמה המקצועית הכללית של היחידה ולהנחת בסיס למסורת של הכשרה איכותית בקרב ממלאי תפקידים זוטרים.
הכשרת המ"כים בפלמ"ח אופיינה בשאיפה למימוש היעד שהציב מפקדו הראשון, יצחק שדה: "גנרל - מפקד כיתה". משמעות האימרה - תירגול המפקד והכנתו לעמידה במצבים המחייבים הכרעות עצמאיות וקבלת אחריות אישית. יעדים אלה חייבו הקניית ידע ואימון במצבים שונים.