הסכם ההכשרות - תוצאות והשלכות
הסכם ההכשרות, שנחתם בין מטה הפלמ"ח לבין ‘הקיבוץ-המאוחד’, אושר ויושם ברוב תנועות הנוער החלוציות במהלך שנת 1945 והבטיח לפלמ"ח מקור גיוס איכותי, ממוסד, גדול וקבוע. מצוקת כוח האדם ששררה בקיבוצים הצטמצמה, תנועות-הנוער נקלטו במסגרת ראוייה בה מיזגו את מאוויהן הצבאיים וההתיישבותיים, כך שייעוד ההכשרות לא נפגע.
הסכם ההכשרות, שנחתם בין מטה הפלמ"ח לבין ‘הקיבוץ-המאוחד’, אושר ויושם ברוב תנועות הנוער החלוציות במהלך שנת 1945 והבטיח לפלמ"ח מקור גיוס איכותי, ממוסד, גדול וקבוע. מצוקת כוח האדם ששררה בקיבוצים הצטמצמה, תנועות-הנוער נקלטו במסגרת ראוייה בה מיזגו את מאוויהן הצבאיים וההתיישבותיים, כך שייעוד ההכשרות לא נפגע.
בתקופה הראשונה נמשכו קשיי ההסתגלות ההדדיים, אותם הקשיים בהם התנסו ההכשרות שהתגייסו לפלמ"ח בטרם ‘הסכם ההכשרות’. עם הצטברות הניסיון ועליית יוקרתו של השירות בפלמ"ח, התמתנו המתחים בין פיקוד הפלמ"ח להכשרות.
ההכשרות המגוייסות הכפילו ב- 1945 את מספר המגוייסים בפלמ"ח, ועד להכרזת המדינה היוו רוב ב'חטיבה'. הן הביאו איתן לפלמ"ח רמת התנדבות גבוהה, עירנות רעיונית, לכידות חברתית, יכולת תרבותית וחדוות נעורים. בגלל מספרן, איכותן וארגונן הן הפכו למוקד משיכה והשפעה לרבים מאנשי הפלמ"ח שלא באו במגע עם נוער חלוצי לפני כן. הגידול המיספרי איפשר למטה הפלמ"ח להקים שתי פלוגות נוספות, ולעבור למסגרת אירגונית של גדודים.
ההכשרות הביאו איתן לפלמ"ח מספר רב של נשים (כ - 40% בממוצע), וגם גברים (מעטים) בלתי כשירים לפעילות צבאית מבצעית. נתונים אלה אילצו את פיקוד הפלמ"ח להתאים את שיטות ההדרכה והאימון לכל סוגי המתגייסים. ברמת הפיקוד הוקלה עבודתם של המפקדים אשר קיבלו לידיהם מחלקות חדורות הכרה חלוצית, שיחסן לעבודה היה חיובי כי ראו בה הזדמנות להשלים את הכשרתם לקראת יעד ההגשמה בהתיישבות, בתום שנות השירות.
היחסים החבריים והשיוויוניים ששררו בתוך ההכשרות, יחד עם המציאות השיוויונית בקיבוץ, השפיעו מאוד על הפלמ"ח ועיצבו דפוסים מיוחדים של יחסי אנוש, מנהיגות ומשמעת. הדינמיקה והחיוניות המאפיינות תנועת-נוער חלוצית - והקירבה בין המדריך למודרכים - תפסו את מקומם של הדיסטנס והמשמעת העיוורת.
גם לאחר שמלחמת העולם הסתיימה, ובני הנוער לא נדרשו עוד להתגייס בצו המוסדות, הבטיח גיוס ההכשרות של תנועות-הנוער ושל חברות הנוער (עליית-הנוער) לפלמ"ח עתודה ייחודית קבועה וגדולה (יחסית), התופסת מקום דומיננטי (מספרי ואיכותי) ומטביעה עליו את חותמה. בעקבותיו התחזק גם הקשר בין הפלמ"ח לתנועות ההתיישבות. לאחר שמסגרת ההכשרה המגוייסת אומצה בכל תנועות-הנוער החלוציות, היה הפלמ"ח למאגר של העתודה ההתיישבותית, ובפרק זמן מסוים היה הוא עצמו לגורם מיישב, בעת שהקים את היאחזויות הפלמ"ח.
גרעיני תנועות-הנוער החלוציות וחברות הנוער שסיימו את שירותם במסגרת הפלמ"ח הקימו בין השנים 1944-1949 , 36 יישובים חדשים והשלימו 32 יישובים קיימים.
בתקופה הראשונה נמשכו קשיי ההסתגלות ההדדיים, אותם הקשיים בהם התנסו ההכשרות שהתגייסו לפלמ"ח בטרם ‘הסכם ההכשרות’. עם הצטברות הניסיון ועליית יוקרתו של השירות בפלמ"ח, התמתנו המתחים בין פיקוד הפלמ"ח להכשרות.
ההכשרות המגוייסות הכפילו ב- 1945 את מספר המגוייסים בפלמ"ח, ועד להכרזת המדינה היוו רוב ב'חטיבה'. הן הביאו איתן לפלמ"ח רמת התנדבות גבוהה, עירנות רעיונית, לכידות חברתית, יכולת תרבותית וחדוות נעורים. בגלל מספרן, איכותן וארגונן הן הפכו למוקד משיכה והשפעה לרבים מאנשי הפלמ"ח שלא באו במגע עם נוער חלוצי לפני כן. הגידול המיספרי איפשר למטה הפלמ"ח להקים שתי פלוגות נוספות, ולעבור למסגרת אירגונית של גדודים.
ההכשרות הביאו איתן לפלמ"ח מספר רב של נשים (כ - 40% בממוצע), וגם גברים (מעטים) בלתי כשירים לפעילות צבאית מבצעית. נתונים אלה אילצו את פיקוד הפלמ"ח להתאים את שיטות ההדרכה והאימון לכל סוגי המתגייסים. ברמת הפיקוד הוקלה עבודתם של המפקדים אשר קיבלו לידיהם מחלקות חדורות הכרה חלוצית, שיחסן לעבודה היה חיובי כי ראו בה הזדמנות להשלים את הכשרתם לקראת יעד ההגשמה בהתיישבות, בתום שנות השירות.
היחסים החבריים והשיוויוניים ששררו בתוך ההכשרות, יחד עם המציאות השיוויונית בקיבוץ, השפיעו מאוד על הפלמ"ח ועיצבו דפוסים מיוחדים של יחסי אנוש, מנהיגות ומשמעת. הדינמיקה והחיוניות המאפיינות תנועת-נוער חלוצית - והקירבה בין המדריך למודרכים - תפסו את מקומם של הדיסטנס והמשמעת העיוורת.
גם לאחר שמלחמת העולם הסתיימה, ובני הנוער לא נדרשו עוד להתגייס בצו המוסדות, הבטיח גיוס ההכשרות של תנועות-הנוער ושל חברות הנוער (עליית-הנוער) לפלמ"ח עתודה ייחודית קבועה וגדולה (יחסית), התופסת מקום דומיננטי (מספרי ואיכותי) ומטביעה עליו את חותמה. בעקבותיו התחזק גם הקשר בין הפלמ"ח לתנועות ההתיישבות. לאחר שמסגרת ההכשרה המגוייסת אומצה בכל תנועות-הנוער החלוציות, היה הפלמ"ח למאגר של העתודה ההתיישבותית, ובפרק זמן מסוים היה הוא עצמו לגורם מיישב, בעת שהקים את היאחזויות הפלמ"ח.
גרעיני תנועות-הנוער החלוציות וחברות הנוער שסיימו את שירותם במסגרת הפלמ"ח הקימו בין השנים 1944-1949 , 36 יישובים חדשים והשלימו 32 יישובים קיימים.