הסכם ההכשרות - תחילת היישום

מסתיו 1944 עד קיץ 1946 קיבלו עליהן בהדרגה כל תנועות-הנוער החלוציות את הסכם ההכשרות.
תנועת ‘הנוער-העובד’ שארבע מהכשרותיה כבר שירתו בפלמ”ח, כינסה את הכשרותיה לדון בהצטרפות להסכם ההכשרות ביוני 1944, בגנוסר. ניסיונות הגיוס הקודמים, שלא כולם היו מוצלחים, הרתיעו רבים מחברי ההכשרות שעמדו לפני גיוסם לפלמ"ח. הם לא ראו במסגרת הפלמ"ח בעלת האופי הצבאי מסגרת ה מתאימה להכשרה, וחששו שכפילות המסגרות, התנועתית והצבאית, תפגע בהכשרה. ואולם, מול הספקות של חברי ההכשרות הוצבה דרישת מנהיג ‘הקיבוץ-המאוחד’ יצחק טבנקין, להתגייס לפלמ"ח בצוו התנועה. הצוו הכריע, ובסתיו 1944 הצטרפו לפלמ"ח חמש הכשרות ‘הנוער-העובד’, ומשנת תש”ו (סתיו 1945) ואילך התגייסו כל ההכשרות.
חברות הנוער של עליית-הנוער, שאחת מהן התגייסה לפלמ"ח כבר ביוני 1943 (חברת נוער ד' מאשדות-יעקב), הצטרפו למסגרת הגיוס לאחר שנחתם ההסכם כהכשרות עצמאיות, או אחרי שהתאחדו עם הכשרה ארצישראלית (בעיקר עם גרעינים של ‘הנוער-העובד’). שלוש חברות נוער עולה וחברות נוער ארצישראלי שהתאחדו עם הכשרות ‘נוער-עובד’ ואחת שהתאחדה עם הכשרת ‘המחנות-העולים’, התגייסו ב- 1945-1944. חברת נוער עולה שכללה כמה קבוצות התגייסה כהכשרה עצמאית באוגוסט 1945.
‘המחנות-העולים’, ששתיים מהכשרותיה כבר שירתו בפלמ"ח, גייסה בסתיו 1944 את ההכשרה הראשונה במסגרת ההסכם (הכשרה צעירה ממעוז חיים שיצאה כהכשרה מגוייסת, הכשרת "חיות הערבה", לבית הערבה).
‘המכבי-הצעיר’, גייסה את ההכשרה הראשונה ביולי 1945 (גרעין ג').
תנועת ‘הצופים’, גייסה את ההכשרה הראשונה בספטמבר 1945 (הייתה זו הקבוצה השנייה של גרעין ג'. הקבוצה הראשונה התגייסה מוקדם יותר, לא כהכשרה).
‘גורדוניה’, שגרעין הבוגרים שלה החליט להתגייס כהכשרה מגוייסת באפריל 1945, ביצעה את הגיוס בקיץ 1945, כבר במסגרת ‘התנועה המאוחדת’.
בקיץ 1945, היו תשע מבין ההכשרות המגויסות של ‘הנוער-העובד’ ושלוש של ‘המחנות-העולים’ (אחת מהן התפרקה בזמן השירות). ל’המכבי-הצעיר’, ל’צופים’ ול’תנועה המאוחדת’ (קודם 'גורדוניה') - הכשרה אחת לכל תנועה.
בסתיו 1945 התגייסו שש הכשרות נוספות של ‘הנוער-העובד’, שתי הכשרות של ‘התנועה המאוחדת’, אחת של ‘המכבי-הצעיר’ ואחת של ‘המחנות-העולים’.
בשלהי 1945 עמדו לסיים את הכשרתן ביישובי ‘הקיבוץ-המאוחד’ ולהתגייס לפלמ"ח שש קבוצות הכשרה צעירה ארץ ישראלית וארבע חברות נוער עולה של ‘הנוער-העובד’. קבוצות אלה, יחד עם ההכשרות שהתגייסו בקיץ 1945, היו העתודה של הפלמ"ח לשנת 1946, היא שנת המאבק.
תנועת ‘השומר הצעיר’ החליטה רק בינואר 1946 על הצטרפות הכשרותיה להסדר, לאחר שהנהגת ‘הקיבוץ הארצי -השומר הצעיר’ הציבה את דרישותיה ליתר התחשבות מצד הפלמ"ח בצרכים התנועתיים של ההכשרה. ההנהגה הדגישה את עמדתה המחייבת הגבלת השירות לשנה אחת אך לא התנתה את הגיוס בכך. כמו כן קבעה התנועה שהכשרות ‘השומר הצעיר’ ייקלטו רק במשקי ‘הקיבוץ הארצי’. בראשית 1946 התגייסו לפלמ"ח שתי הכשרות הראשונות של 'השומר הצעיר'.
בעקבות גיוס ההכשרות גדל מספר מגוייסי הפלמ"ח, ויחידותיו עברו ממסגרת אירגונית פלוגתית למסגרת גדודית.