התארגנות והקמה של בית הי"ד
חברות פלמ"ח שהיו אחראיות על תיפעולו השוטף של המקום, הצליחו להתמודד עם המטלות הרבות הכרוכות בהקמתו ובניהולו של 'בית הי"ד', בזכות מסירותן, כושר התושייה ויכולת האילתור שגילו.
בית ההחלמה נועד לפתור שתי בעיות חמורות. האחת - מתן טיפול רפואי לפצועים ששוחררו בגלל מחסור במיטות בבתי החולים בטרם הושלם תהליך החלמתם. השנייה - צורך של רבים מהפצועים בעזרה של מוסד שיקומי, אם משום שחסרו בית תומך ומטפל ואם משום שהתקשו להתמודד עם מצבם ללא תמיכה. שוש ספקטור, שלישת מטה הפלמ"ח, שיזמה את הקמת בית ההחלמה, הטילה את המשימה על אסתר אבני (קנטור), שהייתה חובשת בהכשרתה הצבאית בפלמ"ח.
בהמלצתו של צביקה זמיר, אותר לצורך זה, על גבעה בסמוך לנס-ציונה, 'בית הבק'. בעליו, ערבים עשירים, נטשוהו בפרוץ מלחמת העצמאות. הבית נפגע ונבזז במהלך הקרבות והיה צורך לשפצו ולהתאימו לייעודו החדש - כבית החלמה לפצועים. העבודות בוצעו בידי 'סולל בונה' ובעלי מלאכה אחדים מנס-ציונה. הציוד והריהוט למקום הושגו באמצעות הוועדה שטיפלה ברכוש הערבי הנטוש וכן בסיוע לוחמי הפלמ"ח, שהביאו מיטות, מזרונים, ספות ושטיחים - שלל מכיבוש צפת.
לאחר שהחל 'בית הי"ד' לפעול באוגוסט 1948, מינה מטה הפלמ"ח את יוסף (יוסק'ה) גדרון כמפקד בית ההחלמה. חברות פלמ"ח שהיו אחראיות על תיפעולו השוטף של המקום, הצליחו להתמודד עם המטלות הרבות הכרוכות בהקמתו ובניהולו של 'בית הי"ד', בזכות מסירותן, כושר התושייה ויכולת האילתור שגילו.
בהמלצתו של צביקה זמיר, אותר לצורך זה, על גבעה בסמוך לנס-ציונה, 'בית הבק'. בעליו, ערבים עשירים, נטשוהו בפרוץ מלחמת העצמאות. הבית נפגע ונבזז במהלך הקרבות והיה צורך לשפצו ולהתאימו לייעודו החדש - כבית החלמה לפצועים. העבודות בוצעו בידי 'סולל בונה' ובעלי מלאכה אחדים מנס-ציונה. הציוד והריהוט למקום הושגו באמצעות הוועדה שטיפלה ברכוש הערבי הנטוש וכן בסיוע לוחמי הפלמ"ח, שהביאו מיטות, מזרונים, ספות ושטיחים - שלל מכיבוש צפת.
לאחר שהחל 'בית הי"ד' לפעול באוגוסט 1948, מינה מטה הפלמ"ח את יוסף (יוסק'ה) גדרון כמפקד בית ההחלמה. חברות פלמ"ח שהיו אחראיות על תיפעולו השוטף של המקום, הצליחו להתמודד עם המטלות הרבות הכרוכות בהקמתו ובניהולו של 'בית הי"ד', בזכות מסירותן, כושר התושייה ויכולת האילתור שגילו.