כנס הפרידה

בזמן מלחמת העצמאות לחמו יחידות הפלמ"ח בכל החזיתות והיה ברור שלא ניתן לערוך אז כנס ארצי. עם סיום המלחמה, באביב 1949, החל תהליך שחרור החיילים ופירוק חטיבות. כמו יחידות צה"ל אחרות, שערכו כנסי פרידה וסיכום, תכננו גם חברי שלוש חטיבות הפלמ"ח (שמטהו פורק כבר בנובמבר 1948) קיום כנס ארצי. הרמטכ"ל, בפקודת בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, שראה בכנס ביטוי מחאה נגד פירוק הפלמ"ח, אסר על חיילי צה"ל בשירות פעיל להשתתף בכנס, במסווה תקנה האוסרת על חיילי צה"ל להשתתף בכינוסים בעלי אופי צבאי. על אף האיסור נכחו בטקס הפתיחה של הכנס, שנערך בתל אביב ב- 14 באוקטובר 1949 למעלה מ- 25 אלף איש, בהם רבים מיוצאי פלמ"ח, שהיו עדיין בשירות פעיל. התוכנית האמנותית כללה קריאת שירים בפי שחקני 'הבימה', יוסי ידין וחנה רובינא, והופעות של להקת המחול של חטיבת הראל והצ'יזבטרון. הכנס נחתם במצעד לוחמי הפלמ"ח ברחובות תל אביב, שהסתיים בכיכר הבימה, ובריקודים ששולבו בטקס הנעילה: לאחר ההכרזה "הכנס ננעל" נשמעה הקריאה "ריקודים! האקורדיוניסטים אל הבמה!" ומיד והתלכדו מעגלי ה'הורה' במחול סוחף.