ראשיתם של מחנות המעצר

ראשיתם של המחנות בחמישה מחנות אוהלים צבאיים שהקימו הבריטים בקיץ 1946 בקראולוס, בקירבת עיר הנמל פמגוסטה. מחנות אלה כונו "מחנות הקיץ". הבריטים הניחו שהגליית המעפילים לקפריסין וכליאתם במחנות מעצר תרתיע את המעפילים ותחסל את ההעפלה, ואולם לא כך היה. ההעפלה נמשכה ועקב הגידול בזרם המעפילים שהגיע לאי, הוקמו במהלך שנת 1947 עוד שבעה מחנות נוספים של צריפי פח ואוהלים בין דיקליה וקסולוטימבו לא הרחק מהעיר לרנקה. מחנות אלה כונו "מחנות החורף". אחד מ"מחנות החורף", מחנה 65, יועד במיוחד לילדים ולבני הנוער, וזכה לכינוי "כפר הנוער". המחנות גודרו בגדרות תייל עם תאורה, וזקיפים בריטים וסיורים רגליים וממונעים השגיחוו עליהם יומם ולילה. המרחק בין "מחנות הקיץ" ל"מחנות החורף" היה כ- 40 ק"מ.