השינוי באופי הפעילות
בראשית שנת 1948 חל שינוי באופי הפעילות של 'שורות-המגינים' בעקבות שני מאורעות: בואם של יותר מ-15,000 מעפילים מרומניה באוניות הגדולות "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" (ה"פאנים") , ופריצת הקרבות בארץ.
בראשית שנת 1948 חל שינוי באופי הפעילות של 'שורות-המגינים' בעקבות שני מאורעות: בואם של יותר מ- 15,000 מעפילים מרומניה באוניות הגדולות "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" (ה"פאנים") , ופריצת הקרבות בארץ. אוכלוסיית המעפילים בקפריסין הוכפלה בבת-אחת, ומספרם עבר את ה- 30,000. כשליש מהם גברים בגיל הגיוס. הייתה זו עתודת כוח-האדם הגדולה והקרובה ביותר לכוחות הלוחמים בארץ.
בפברואר 1948 החליף יעקב קמינסקי (סלע) את דרכסלר בפיקוד על 'שורות-המגינים'. באותה עת הונהגה מערכת אימונים בשני שלבים: בשלב א' הוקדשו עשרה ימים לספורט שימושי, קרב מגע ועזרה ראשונה. בשלב ב' הוקדשו חמישה-עשר ימים לאימוני נשק. כמותם המצומצמת כלי הנשק שעמדה לרשות המתאמנים איפשרה רק לחלק ממסיימי שלב א' לעבור לשלב ב'. כדי לאפשר אימוני נשק ליותר חניכים, נוצלו לאימונים כל שעות היממה ואף יוצרו רובי דמה.
הפלמ"חאים דאגו לקיום הקשר בין 'שורות-המגינים' ובין המוסדות השונים במחנות ומחוצה להם, פיקחו על פעילות הארגון ודאגו להשגת אמצעים להפעלתו. נוכח מצוקות המלחמה התקשתה מפקדת ה'הגנה' להקצות מפקדים מנוסים ובעלי כושר ארגון ל'שורות-המגינים'. יתר על כן, מרבית אנשי הפלמ"ח חזרו ארצה עם גבור הקרבות במהלך המחצית הראשונה של שנת 1948. בחודש מאי נותרו בקפריסין רק חמישה שליחי פלמ"ח. את מקומם של הפלמ"חאים בסגל הפיקוד מילאו מעפילים בעלי ניסיון צבאי קודם, ותחת פיקודם המשותף גדל האירגון והתרחב, עד שהקיף את רוב הגברים במחנות קפריסין. האימונים שניתנו לחברי 'שורות-המגינים' נועדו להכשירם, ככל שאיפשרו זאת תנאי המקום, למאמץ הגופני והנפשי שיידרש מהם כאשר יצטרפו למלחמה בארץ.
בפברואר 1948 החליף יעקב קמינסקי (סלע) את דרכסלר בפיקוד על 'שורות-המגינים'. באותה עת הונהגה מערכת אימונים בשני שלבים: בשלב א' הוקדשו עשרה ימים לספורט שימושי, קרב מגע ועזרה ראשונה. בשלב ב' הוקדשו חמישה-עשר ימים לאימוני נשק. כמותם המצומצמת כלי הנשק שעמדה לרשות המתאמנים איפשרה רק לחלק ממסיימי שלב א' לעבור לשלב ב'. כדי לאפשר אימוני נשק ליותר חניכים, נוצלו לאימונים כל שעות היממה ואף יוצרו רובי דמה.
הפלמ"חאים דאגו לקיום הקשר בין 'שורות-המגינים' ובין המוסדות השונים במחנות ומחוצה להם, פיקחו על פעילות הארגון ודאגו להשגת אמצעים להפעלתו. נוכח מצוקות המלחמה התקשתה מפקדת ה'הגנה' להקצות מפקדים מנוסים ובעלי כושר ארגון ל'שורות-המגינים'. יתר על כן, מרבית אנשי הפלמ"ח חזרו ארצה עם גבור הקרבות במהלך המחצית הראשונה של שנת 1948. בחודש מאי נותרו בקפריסין רק חמישה שליחי פלמ"ח. את מקומם של הפלמ"חאים בסגל הפיקוד מילאו מעפילים בעלי ניסיון צבאי קודם, ותחת פיקודם המשותף גדל האירגון והתרחב, עד שהקיף את רוב הגברים במחנות קפריסין. האימונים שניתנו לחברי 'שורות-המגינים' נועדו להכשירם, ככל שאיפשרו זאת תנאי המקום, למאמץ הגופני והנפשי שיידרש מהם כאשר יצטרפו למלחמה בארץ.