הפלמ"ח באירופה - כללי
אנשי ה'הגנה' בצבא הבריטי יצרו תשתית ראשונית לפעילות ה'הגנה' באירופה לאחר תום הקרבות, בהתבסס על יוזמתם של הניצולים בארגון 'הבריחה'. משימות ה'הגנה' היו ריכוז הניצולים ואירגון עלייתם לארץ.
מסדר הנפת הדגל - קורס מ"כים בדליה
אימוני נוער חלוצי לקראת עליה ארצה
אימוני כושר
מסדר סיום הקורס
מסדר במחנה בגרמניה
ישראל גלילי מרצה בפני החניכים
בדרך לאימונים
התארגנות חשאית לעליה על ספינת מעפילים
בסיס עליה ב' במרסיי, צרפת
הכנה להפלגה
הבאת ציוד מהצבא הבריטי כאספקה לאוניות העפלה
החזרת ציוד לקראת הפלגה חוזרת
בונים גשר להעלאת מעפילים אל האוניה
המסד לפעילות ה'הגנה' באירופה הונח על-ידי אליהו גולומב שעמד בראש אירגון ה'הגנה' עד לפטירתו באפריל 1945, ומשה שרתוק (שרת) שעמד בראש המחלקה המדינית של הסוכנות-היהודית. גולומב יזם וטיפח תוכנית לשיגורם של מאות מאנשי ה'הגנה' לעזרת יהדות אירופה בימי מלחמת העולם השנייה, אך התוכנית לא התגשמה. הלוחמים היהודים הראשונים הגיעו לאדמת אירופה כחיילי 'הבריגדה העברית' ויחידות אחרות בצבא הבריטי, רק בשלהי המלחמה. אנשי ה'הגנה' בצבא הבריטי יצרו תשתית ראשונית לפעילות ה'הגנה' באירופה לאחר תום הקרבות, בהתבסס על יוזמתם של הניצולים בארגון 'הבריחה'. משימות ה'הגנה' היו ריכוז הניצולים ואירגון עלייתם לארץ. לשם כך טוו קשרים עם 'שארית הפליטה' וחיפשו דרכים להעברתם לקירבת נמלים אשר מהם יוכלו לעלות לארץ-ישראל. זמן קצר לאחר מכן הצטרפו למתנדבי ה'בריגדה' שנותרו באירופה לאחר המלחמה למטרה זו (וכן לצורך פעולות נקם נגד נאצים), גם שליחי ההתיישבות העובדת ותנועות הנוער החלוציות, אנשי 'המוסד לעליה ב'', פליטים ופרטיזנים יהודים וכן שליחי ה'הגנה' והפלמ"ח.
אנשי הפלמ"ח שנשלחו לאירופה השתלבו בשלוש המסגרות שפעלו ברחבי היבשת: 'הבריחה', 'המוסד' וה'הגנה'. המערכת האירגונית הרופפת והמסועפת של מסגרות אלה הכבידה מצד אחד על פעילותן, ומצד אחר הותירה מרחב גדול ליכולת ההסתגלות וכושר האילתור, היוזמה והחריצות של הפעילים בשטח. ראשוני הפלמ"חאים שהגיעו לאירופה נימנו עם הצנחנים שיצאו לשליחותם הלאומית-יהודית והצבאית-בריטית, במהלך מלחמת העולם השנייה (1944-1943).
בסוף המלחמה, באביב 1945, הגיעו לאירופה גם ראשוני הימאים מהפלי"ם והקשרים ('גדעונים') לחידוש מפעל ההעפלה. בעקבותיהם גדל בהדרגה מספרם של אנשי ה'חטיבה' באירופה עד שהקיף בשנת 1947 עשרות רבות של פלמ"חאים.
תרומתם של שליחי הפלמ"ח התבצעה לא רק בעת שנוכחו בגופם ממש. בשורת קיומו של כוח צבאי יהודי מגוייס ועצמאי בארץ-ישראל נישאה בדרכים מגוונות אל פליטי השואה. פרטיזנים וצעירים רבים מצאו בידיעה זו מקור לחיזוק נפשי ותקווה לתקומה לאומית.
למרות שלא מעטים מקרב השליחים שהנהיגו את 'הבריחה' נמנו על הפלמ"ח, כגוף לא הייתה ה'חטיבה' שותפה ישירה במפעל זה, שראשיתו ממש עם סיום הקרבות במאי 1945. אנשי הפלמ"ח מילאו תפקיד של ממש במפעל ה'בריחה' רק בשלביו האחרונים (בשנת 1947), ובעת שבה נחסמו נתיבי הבריחה ממדינות מזרח אירופה ונדרשה התמצאות צבאית ומיומנות בניווט לצורך איתור נתיבי מעבר סמויים מהעין. מעורבות הפלמ"ח הייתה דומיננטית יותר במשלחת ה'הגנה' שנשלחה לאירופה באפריל-מאי 1947, ובמבצעי ההעפלה. עם זאת, גם בתחומים אלה לא היה הפלמ"ח גורם עצמאי וקובע, למרות רצונם של מפקדיו, כי אם שותף פעיל ובעל השפעה. באחריות למלאכה בתחומים הנזכרים נשאו מפקדת ה'הגנה' בארץ ו'המוסד לעליה ב''.
אנשי הפלמ"ח שנשלחו לאירופה השתלבו בשלוש המסגרות שפעלו ברחבי היבשת: 'הבריחה', 'המוסד' וה'הגנה'. המערכת האירגונית הרופפת והמסועפת של מסגרות אלה הכבידה מצד אחד על פעילותן, ומצד אחר הותירה מרחב גדול ליכולת ההסתגלות וכושר האילתור, היוזמה והחריצות של הפעילים בשטח. ראשוני הפלמ"חאים שהגיעו לאירופה נימנו עם הצנחנים שיצאו לשליחותם הלאומית-יהודית והצבאית-בריטית, במהלך מלחמת העולם השנייה (1944-1943).
בסוף המלחמה, באביב 1945, הגיעו לאירופה גם ראשוני הימאים מהפלי"ם והקשרים ('גדעונים') לחידוש מפעל ההעפלה. בעקבותיהם גדל בהדרגה מספרם של אנשי ה'חטיבה' באירופה עד שהקיף בשנת 1947 עשרות רבות של פלמ"חאים.
תרומתם של שליחי הפלמ"ח התבצעה לא רק בעת שנוכחו בגופם ממש. בשורת קיומו של כוח צבאי יהודי מגוייס ועצמאי בארץ-ישראל נישאה בדרכים מגוונות אל פליטי השואה. פרטיזנים וצעירים רבים מצאו בידיעה זו מקור לחיזוק נפשי ותקווה לתקומה לאומית.
למרות שלא מעטים מקרב השליחים שהנהיגו את 'הבריחה' נמנו על הפלמ"ח, כגוף לא הייתה ה'חטיבה' שותפה ישירה במפעל זה, שראשיתו ממש עם סיום הקרבות במאי 1945. אנשי הפלמ"ח מילאו תפקיד של ממש במפעל ה'בריחה' רק בשלביו האחרונים (בשנת 1947), ובעת שבה נחסמו נתיבי הבריחה ממדינות מזרח אירופה ונדרשה התמצאות צבאית ומיומנות בניווט לצורך איתור נתיבי מעבר סמויים מהעין. מעורבות הפלמ"ח הייתה דומיננטית יותר במשלחת ה'הגנה' שנשלחה לאירופה באפריל-מאי 1947, ובמבצעי ההעפלה. עם זאת, גם בתחומים אלה לא היה הפלמ"ח גורם עצמאי וקובע, למרות רצונם של מפקדיו, כי אם שותף פעיל ובעל השפעה. באחריות למלאכה בתחומים הנזכרים נשאו מפקדת ה'הגנה' בארץ ו'המוסד לעליה ב''.