מודיעין - תיקי כפרים
ב"תיקי הכפרים" נאגר מידע עדכני על כפרים ערביים בעלי חשיבות אסטרטגית וטקטית, בתחום הטופוגרפי ובתחום הפוליטי. המידע הטופוגרפי כלל נתונים אודות מבנה הכפר, מיקום המוסדות החשובים (מסגדים, בתי מוכתר, מקומות כינוס), מקורות המים, גשרים, מכשולים ודרכי מעבר וגישה.
הכנת "תיקי הכפרים" הייתה אחד הביטויים לתפישה המרחבית של ה'הגנה'. ראשיתה בספטמבר 1943 והיא נמשכה עד דצמבר 1947. המטרה הייתה איסוף ידיעות אודות האוייב הערבי, כהכנה לקראת יום פקודה, בתנאים הכרוכים בסיכון מועט יחסית. במסגרת משימה זו הוכנו מאות תיקים.
בפעילות הצבאית-מודיעינית של הכנת "תיקי הכפרים" נטלו חלק כוחות מהחי"ש (חיל השדה) ומהפלמ"ח. למעשה, הייתה זו המשימה המבצעית הראשונה שהטילה מיפקדת ה'הגנה' על הפלמ"ח. עשרות יחידות במסגרות משתנות - חוליות, כיתות ומחלקות - סיירים מקצועיים ולוחמים מהשורה כאחד - נטלו חלק בפעילות זו. בדרך-כלל יצאו למשימות חוליות שמנו 4-5 אנשים, אשר התחזו כמטיילים לתומם (לעיתים התחזו גם כזוג המתנה אהבים), ונחלקו לתפקידים הבאים: מפקד, רשם, סופר-צעדים ועורך מירשמים פרספקטיביים. כשחזרו לבסיס מסרו הסיירים דו"ח סיור והנתונים נאספו בתיק הכפר המתאים. אם הסתבר שחסרים פרטים, נשלחו האנשים להשלימם. מעבר למשימה המוגדרת, היה לפעילות ערך מוסף של תירגול מיומנויות מגוונות: ניווט, תנועה מאובטחת, התמצאות בשטח, הסוואה ותצפית אל יעד אוייב. שיטת ההכנה של "תיק כפר" גובשה בקורסי סיירים, שנערכו בשפייה בשנת 1943, בפיקודו של איש הש"י (שירות הידיעות) הערבי, זיאמה דיבון.
ב"תיקי הכפרים" נאגר מידע עדכני על כפרים ערביים בעלי חשיבות אסטרטגית וטקטית, בתחום הטופוגרפי ובתחום הפוליטי. המידע הטופוגרפי כלל נתונים אודות מבנה הכפר, מיקום המוסדות החשובים (מסגדים, בתי מוכתר, מקומות כינוס), מקורות המים, גשרים, מכשולים ודרכי מעבר וגישה. כל "תיק כפר" הכיל שלוש מפות: מפה מפורטת של סביבות הכפר, מפה שבה צויינו נקודות התצפית ומפה עליה סומנו הדרכים שהובילו אל הכפר וממנו. פנים הכפר לא נחקר ביסודיות. לשם כך נעזרו בצילומי אוויר אלכסוניים, שביצעה מחלקת הטייס של הפלמ"ח בחלק מהכפרים. המידע הפוליטי של "תיק הכפר" כלל זיהוי של המנהיגים, השקפותיהם, רכושם, הרגלי התנהגותם, בני משפחתם ומקורות תמיכה והתנגדות. חלק זה של "תיק הכפר" נאסף בידי ה'מסתערבים' והש"י הערבי.
הסיורים לצורך הכנת "תיקי כפרים" או השלמתם הצטמצמו במידה ניכרת בתקופת 'המאבק החמוש' נגד בריטניה, כאשר מרכז הכובד של פעילות הפלמ"ח הופנה למשימות המאבק , ועם סיומה בשנת 1947 התחדשו במלוא היקפם.
רוב "תיקי הכפרים" רוכזו במטה הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, ומשם הועברו למחלקת התיכנון במטה הפלמ"ח. עם פרוץ מלחמת העצמאות חולקו התיקים ל"ש"י הערבי" והוא העבירם ליחידות השונות. המידע שנאסף ב"תיקי הכפרים" שירת באופן חלקי בלבד את הכוחות הלוחמים במהלך מלחמת העצמאות. ערכו התברר בתום המלחמה, כששימש כתשתית לכינון המימשל הצבאי בכפרים הערביים שנכבשו. עם זאת, מאחר שמספר הכפרים פחת במידה רבה, ומרבית הכפרים שנודע להם ערך אסטרטגי נכבשו וחדלו מלהתקיים, ממילא נזקק המימשל הצבאי הישראלי גם בהקשר זה לחלק קטן בלבד מ"תיקי הכפרים".
בפעילות הצבאית-מודיעינית של הכנת "תיקי הכפרים" נטלו חלק כוחות מהחי"ש (חיל השדה) ומהפלמ"ח. למעשה, הייתה זו המשימה המבצעית הראשונה שהטילה מיפקדת ה'הגנה' על הפלמ"ח. עשרות יחידות במסגרות משתנות - חוליות, כיתות ומחלקות - סיירים מקצועיים ולוחמים מהשורה כאחד - נטלו חלק בפעילות זו. בדרך-כלל יצאו למשימות חוליות שמנו 4-5 אנשים, אשר התחזו כמטיילים לתומם (לעיתים התחזו גם כזוג המתנה אהבים), ונחלקו לתפקידים הבאים: מפקד, רשם, סופר-צעדים ועורך מירשמים פרספקטיביים. כשחזרו לבסיס מסרו הסיירים דו"ח סיור והנתונים נאספו בתיק הכפר המתאים. אם הסתבר שחסרים פרטים, נשלחו האנשים להשלימם. מעבר למשימה המוגדרת, היה לפעילות ערך מוסף של תירגול מיומנויות מגוונות: ניווט, תנועה מאובטחת, התמצאות בשטח, הסוואה ותצפית אל יעד אוייב. שיטת ההכנה של "תיק כפר" גובשה בקורסי סיירים, שנערכו בשפייה בשנת 1943, בפיקודו של איש הש"י (שירות הידיעות) הערבי, זיאמה דיבון.
ב"תיקי הכפרים" נאגר מידע עדכני על כפרים ערביים בעלי חשיבות אסטרטגית וטקטית, בתחום הטופוגרפי ובתחום הפוליטי. המידע הטופוגרפי כלל נתונים אודות מבנה הכפר, מיקום המוסדות החשובים (מסגדים, בתי מוכתר, מקומות כינוס), מקורות המים, גשרים, מכשולים ודרכי מעבר וגישה. כל "תיק כפר" הכיל שלוש מפות: מפה מפורטת של סביבות הכפר, מפה שבה צויינו נקודות התצפית ומפה עליה סומנו הדרכים שהובילו אל הכפר וממנו. פנים הכפר לא נחקר ביסודיות. לשם כך נעזרו בצילומי אוויר אלכסוניים, שביצעה מחלקת הטייס של הפלמ"ח בחלק מהכפרים. המידע הפוליטי של "תיק הכפר" כלל זיהוי של המנהיגים, השקפותיהם, רכושם, הרגלי התנהגותם, בני משפחתם ומקורות תמיכה והתנגדות. חלק זה של "תיק הכפר" נאסף בידי ה'מסתערבים' והש"י הערבי.
הסיורים לצורך הכנת "תיקי כפרים" או השלמתם הצטמצמו במידה ניכרת בתקופת 'המאבק החמוש' נגד בריטניה, כאשר מרכז הכובד של פעילות הפלמ"ח הופנה למשימות המאבק , ועם סיומה בשנת 1947 התחדשו במלוא היקפם.
רוב "תיקי הכפרים" רוכזו במטה הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, ומשם הועברו למחלקת התיכנון במטה הפלמ"ח. עם פרוץ מלחמת העצמאות חולקו התיקים ל"ש"י הערבי" והוא העבירם ליחידות השונות. המידע שנאסף ב"תיקי הכפרים" שירת באופן חלקי בלבד את הכוחות הלוחמים במהלך מלחמת העצמאות. ערכו התברר בתום המלחמה, כששימש כתשתית לכינון המימשל הצבאי בכפרים הערביים שנכבשו. עם זאת, מאחר שמספר הכפרים פחת במידה רבה, ומרבית הכפרים שנודע להם ערך אסטרטגי נכבשו וחדלו מלהתקיים, ממילא נזקק המימשל הצבאי הישראלי גם בהקשר זה לחלק קטן בלבד מ"תיקי הכפרים".