מחלקת הטיס של הפלמ"ח - התבססות
בראשית 1945 רוכזה החבורה הראשונה של טייסי הפלמ"ח במשמר-העמק, תחת פיקודו של פנחס (פיניל'ה) בן-פורת, וצורפה כמחלקת טייס לפלוגה ז' ולגדוד הרביעי (גדוד המטה).
בראשית 1945 רוכזה החבורה הראשונה של טייסי הפלמ"ח במשמר-העמק, תחת פיקודו של פנחס (פיניל'ה) בן-פורת, וצורפה כמחלקת טיס לפלוגה ז' ולגדוד הרביעי (גדוד המטה). בכל תקופת קיומה סבלה המחלקה מהפער הגדול בין השאיפה לקיים יחידת טייס מקצועית לבין תנאי המציאות שכפו פעילות מוגבלת ביותר. מאמצי מטה הפלמ"ח להשיג מימון כספי לאימוני הטייסים נתקלו בקשיים והמטה נאלץ להפריש מתקציבו למימון המחלקה, על-חשבון סעיפי הוצאה אחרים. בתנאים אלה לא היה מנוס מלקיים גם יחידה זו במתכונת של עבודה ואימונים, כשאר יחידות החטיבה.
מחלקת הטיס שהתה במשמר-העמק במשך שבעה חודשים ומתוכם עסקה רק חודש אחד בלימודי טייס תיאורטיים. את אימוניה העיקריים הקדישה לסיורים ולניווטים רגליים, עקב המחסור באווירונים והמגבלות התקציביות. מרבית התקופה חלפה בהתלבטות האם ניתן לקיים מחלקה מסוג זה במתכונת של עבודה ואימונים, בהתנגדות עיקשת להצעות לשילובם כסיירים המייחדים מקצת מזמנם גם לענייני טייס, ובטיפוח השאיפה להתקיים כמחלקה עצמאית הממוקמת ביישוב הסמוך לשדה-תעופה ומתפתחת בתחום ייעודה הצבאי.
המשבר המקצועי חישל את רצונם של חברי המחלקה להיות גוף מאוחד הנושא באחריות לקידום ענייני הטייס בפלמ"ח, והידק את לכידותם סביב המטרה שהציבו לעצמם. באביב 1945 הוחזרה המחלקה לקיבוץ נען, והחלה לקיים פעילות תעופה תקינה. באותה עת מנתה המחלקה 17 איש. מדריכים מומחים שהובאו למחלקה, העבירו שיעורים וקורסים, שהעמיקו את הידע התיאורטי של אנשיה. באותם ימים קיבל שלמה מילר את הפיקוד על מחלקת הטיס, והסדיר את שיטות עבודתה.
במקביל לאימוני הטייס, הוכשרו הטייסים גם כחיילי חי"ר, וחלקם אף השתתף בפעולות בתקופת 'המאבק' נגד הבריטים. ב"שבת השחורה" נאסרו כל הטייסים ונכלאו במחנה רפיח. לאחר שיחרורם, בשלהי 1946, קיבל יעקב בן-חיים את הפיקוד על המחלקה. באותה עת החלה תקופת הפעילות המבצעית הענפה של מחלקת הטייס, שעסקה בעיקר בתחומי התצפית, הצילום, הסיור והקשר האוויריים. ביוני 1947 קיבל יצחק בודניק (יבנה) את הפיקוד על המחלקה.
באפריל 1947 ניאותה מפקדת ה'הגנה' לממן מתקציבה את התשלום עבור שעות טיסה מבצעיות ועבור טיסות האימונים של טייסי הפלמ"ח. כספים אלה סייעו להגברת קצב הטיסות של המחלקה - הן לצורכי צילום של יעדי אויב והן לאימונים מתקדמים.
במהלך שנת 1947 נעשו תוכניות להכשרת טייסי הפלמ"ח לקבלת רישיון טייס מסחרי באנגליה. שמונה טייסים מוותיקי המחלקה רוכזו ללימודי קרקע בבית-הספר לפעילי ההסתדרות בתל-אביב. אולם המאורעות שפרצו בארץ בשלהי 1947 מנעו את יציאתם לשלב הטיסות והמבחנים בבריטניה. מטה הפלמ"ח הצליח לארגן לשניים מהטייסים השתלמות מקצועית בארצות אירופה ערב מלחמת העצמאות, אולם לאחר תחילת הקרבות נאלצו השניים לוותר על המשך לימודיהם והצטרפו לחבריהם בארץ. באוקטובר 1947 צורפה מחלקת הטייס של הפלמ"ח ל'שירות האוויר', שהוקם במסגרת ה'הגנה'.
מחלקת הטיס שהתה במשמר-העמק במשך שבעה חודשים ומתוכם עסקה רק חודש אחד בלימודי טייס תיאורטיים. את אימוניה העיקריים הקדישה לסיורים ולניווטים רגליים, עקב המחסור באווירונים והמגבלות התקציביות. מרבית התקופה חלפה בהתלבטות האם ניתן לקיים מחלקה מסוג זה במתכונת של עבודה ואימונים, בהתנגדות עיקשת להצעות לשילובם כסיירים המייחדים מקצת מזמנם גם לענייני טייס, ובטיפוח השאיפה להתקיים כמחלקה עצמאית הממוקמת ביישוב הסמוך לשדה-תעופה ומתפתחת בתחום ייעודה הצבאי.
המשבר המקצועי חישל את רצונם של חברי המחלקה להיות גוף מאוחד הנושא באחריות לקידום ענייני הטייס בפלמ"ח, והידק את לכידותם סביב המטרה שהציבו לעצמם. באביב 1945 הוחזרה המחלקה לקיבוץ נען, והחלה לקיים פעילות תעופה תקינה. באותה עת מנתה המחלקה 17 איש. מדריכים מומחים שהובאו למחלקה, העבירו שיעורים וקורסים, שהעמיקו את הידע התיאורטי של אנשיה. באותם ימים קיבל שלמה מילר את הפיקוד על מחלקת הטיס, והסדיר את שיטות עבודתה.
במקביל לאימוני הטייס, הוכשרו הטייסים גם כחיילי חי"ר, וחלקם אף השתתף בפעולות בתקופת 'המאבק' נגד הבריטים. ב"שבת השחורה" נאסרו כל הטייסים ונכלאו במחנה רפיח. לאחר שיחרורם, בשלהי 1946, קיבל יעקב בן-חיים את הפיקוד על המחלקה. באותה עת החלה תקופת הפעילות המבצעית הענפה של מחלקת הטייס, שעסקה בעיקר בתחומי התצפית, הצילום, הסיור והקשר האוויריים. ביוני 1947 קיבל יצחק בודניק (יבנה) את הפיקוד על המחלקה.
באפריל 1947 ניאותה מפקדת ה'הגנה' לממן מתקציבה את התשלום עבור שעות טיסה מבצעיות ועבור טיסות האימונים של טייסי הפלמ"ח. כספים אלה סייעו להגברת קצב הטיסות של המחלקה - הן לצורכי צילום של יעדי אויב והן לאימונים מתקדמים.
במהלך שנת 1947 נעשו תוכניות להכשרת טייסי הפלמ"ח לקבלת רישיון טייס מסחרי באנגליה. שמונה טייסים מוותיקי המחלקה רוכזו ללימודי קרקע בבית-הספר לפעילי ההסתדרות בתל-אביב. אולם המאורעות שפרצו בארץ בשלהי 1947 מנעו את יציאתם לשלב הטיסות והמבחנים בבריטניה. מטה הפלמ"ח הצליח לארגן לשניים מהטייסים השתלמות מקצועית בארצות אירופה ערב מלחמת העצמאות, אולם לאחר תחילת הקרבות נאלצו השניים לוותר על המשך לימודיהם והצטרפו לחבריהם בארץ. באוקטובר 1947 צורפה מחלקת הטייס של הפלמ"ח ל'שירות האוויר', שהוקם במסגרת ה'הגנה'.