מחלקת הטיס של הפלמ"ח - תחומי פעילות
הפעילות המבצעית של מחלקת הטיס בפלמ"ח החלה בשלהי שנת 1946. מכאן ועד לשילובם ב'שירות האוויר' של ה'הגנה' באוקטובר 1947, ואף לאחר מכן, בימי מלחמת העצמאות, מילאו טייסי הפלמ"ח תפקידים מבצעיים שתרמו ליכולת הלחימה של הפלמ"ח בפרט ושל ה'הגנה' בכלל.
הפעילות המבצעית של מחלקת הטיס בפלמ"ח החלה בשלהי שנת 1946. מכאן ועד לשילובם ב'שירות האוויר' של ה'הגנה' באוקטובר 1947, ואף לאחר מכן, בימי מלחמת העצמאות, מילאו טייסי הפלמ"ח תפקידים מבצעיים שתרמו ליכולת הלחימה של הפלמ"ח בפרט ושל ה'הגנה' בכלל בתחומים הבאים:
1) צילומי אוויר וסיורים - למטרת איסוף מידע מודיעיני. צולמו כפרים ערביים בעלי ערך אסטרטגי ומיתקנים בריטיים חשובים שלא הייתה אליהם גישה בדרך אחרת. הידיעות שהושגו בדרך זו היו לעזר רב בתקופת 'המאבק' נגד ממשלת המנדט, ובמלחמת העצמאות.
2) קשר אווירי - המטוסים היוו חולייה מקשרת בין מטה הפלמ"ח לבין יחידות החטיבה שערכו מסעות וסיורים בחבלי ארץ מרוחקים, במיוחד באזורי הנגב ומדבר יהודה. במלחמת העצמאות סייעו מכשירי הקשר באווירונים לקיום מגע עם יחידות בשדה הקרב ועם השיירות.
3) חנייה ונחיתה - איתור שדות נחיתה טבעיים בסמוך לנקודות יישוב מרוחקות בנגב ובגליל, הכשרתם ותירגול הנחיתה בהם - כאמצעי לקיום קשר ממשי עם מקומות מכותרים.
4) עזרה בפעולות מבצעיות - שימוש בנשק קל (מקלעים ורימונים) לצורך מתן תמיכה לכוחות השדה הנצורים או הנלחמים בשדה הקרב.
5) הצנחה - אספקת תחמושת, נשק, מזון ותרופות ליישובים מכותרים ומותקפים. רק חלק קטן מהאמצעים שהוצנחו הגיע לתעודתו, אך לעיתים די היה בכך כדי לשנות את תמונת הקרב.
6) מודיעין קרבי בזמן אמת - סיורי אוויר טרם קרב זיהו היכן ממוקמות יחידות האויב, סייעו לתיכנון מהלכי הקרב והעבירו בעת הקרב דיווחים שאיפשרו קבלת החלטות מתאימות.
7) תושייה ואילתור - התנאים המיוחדים בהם נאלצו טייסי הפלמ"ח לפעול הגבירו את יכולת האילתור שלהם, שביחד עם ההיכרות הטובה של תנאי השטח, היוו נכס חשוב וחיוני גם להסתגלות טייסי המח"ל, למודי הקרבות ועתירי הניסיון המקצועי, למגבלות "חיל האוויר" הישראלי.
1) צילומי אוויר וסיורים - למטרת איסוף מידע מודיעיני. צולמו כפרים ערביים בעלי ערך אסטרטגי ומיתקנים בריטיים חשובים שלא הייתה אליהם גישה בדרך אחרת. הידיעות שהושגו בדרך זו היו לעזר רב בתקופת 'המאבק' נגד ממשלת המנדט, ובמלחמת העצמאות.
2) קשר אווירי - המטוסים היוו חולייה מקשרת בין מטה הפלמ"ח לבין יחידות החטיבה שערכו מסעות וסיורים בחבלי ארץ מרוחקים, במיוחד באזורי הנגב ומדבר יהודה. במלחמת העצמאות סייעו מכשירי הקשר באווירונים לקיום מגע עם יחידות בשדה הקרב ועם השיירות.
3) חנייה ונחיתה - איתור שדות נחיתה טבעיים בסמוך לנקודות יישוב מרוחקות בנגב ובגליל, הכשרתם ותירגול הנחיתה בהם - כאמצעי לקיום קשר ממשי עם מקומות מכותרים.
4) עזרה בפעולות מבצעיות - שימוש בנשק קל (מקלעים ורימונים) לצורך מתן תמיכה לכוחות השדה הנצורים או הנלחמים בשדה הקרב.
5) הצנחה - אספקת תחמושת, נשק, מזון ותרופות ליישובים מכותרים ומותקפים. רק חלק קטן מהאמצעים שהוצנחו הגיע לתעודתו, אך לעיתים די היה בכך כדי לשנות את תמונת הקרב.
6) מודיעין קרבי בזמן אמת - סיורי אוויר טרם קרב זיהו היכן ממוקמות יחידות האויב, סייעו לתיכנון מהלכי הקרב והעבירו בעת הקרב דיווחים שאיפשרו קבלת החלטות מתאימות.
7) תושייה ואילתור - התנאים המיוחדים בהם נאלצו טייסי הפלמ"ח לפעול הגבירו את יכולת האילתור שלהם, שביחד עם ההיכרות הטובה של תנאי השטח, היוו נכס חשוב וחיוני גם להסתגלות טייסי המח"ל, למודי הקרבות ועתירי הניסיון המקצועי, למגבלות "חיל האוויר" הישראלי.