פרסום שירי הפלמ"ח
אחדים מפזמוני הפלמ"ח גילו כושר הישרדות מרשים ושומרים על פופולאריות גם כיום. חלקם נאסף באנתולוגיה בשם 'משפחת הפלמ"ח' בעריכת חפר וגורי (תשל"ד).
פיזמוני הפלמ"ח זכו לכינוס ולפרסום ראשון בדפוס ביולי 1945, כאשר יצאה החוברת 'בזמר יפצח- איש הפ...' (תחת השלטון הבריטי היווה השם המפורש 'פלמ"ח' סוד, מאחר שהארגון פעל במחתרת). בהקדמה לחוברת כתב העורך (האנונימי) כי הפזמון ההיתולי או הסאטירי קבע את מקומו בהווי החיים הפלמ"חאי. כך, למשל, חיבר פלמ"חניק אנונימי מילים אחרות לשיר 'ואולי לא היו הדברים מעולם' של המשוררת רחל: "ואולי/ מעולם לא השכמתי עם שחר לחוץ/ להתעמל ולרוץ/ הוי פלמחי שלי, פלמחי שלי/ הלוואי והיית חלום".
שירים ופיזמונים הופיעו מפעם לפעם בעלוני הפלמ"ח, לרוב בעמודי השער. לעיתים היה זה פירסום ראשון של שיר חדש ולעיתים שיר מוכר וידוע. במלאת שבע שנים לפלמ"ח (מאי 1948) יצאה חוברת השירים 'מתוך ילקוט הצד' כנספח לעלון הפלמ"ח. החלק הראשון נקרא 'שירים למקרא' והוקדש לשירים ממש (ללא לחן), כגון 'הנה מוטלות גופותינו' של חיים גורי. החלק השני הוקדש ל'פיזמונות', כלומר שירים קלילים יותר, כגון 'שושנה' או 'צ’יזבט' מאת חיים חפר.
לאחר המלחמה גדל היבול הספרותי-פלמ"חאי: בשנת 1949 הופיע הספר 'תחמושת קלה', קובץ פיזמוניו של חיים חפר, אשר נוצרו מתוך מירקם החיים הפלמ"חאיים: הקרבות, החברים שנפלו, ההווי סביב המדורה ופירוק הפלמ"ח. ספרי שיריו של חיים גורי, 'פרחי אש' (1949) ו'שירי חותם' (1953) הציגו את חוויותיהם צרובות המלחמה של בני הדור.
בניגוד לשירה הרואית מסוג זה כתב המשורר - יוצא הפלמ"ח - יהודה עמיחי את 'אני רוצה למות על מיטתי' בשנות החמישים, שיר שאפשר לראות בו קריאת תיגר אינדיבידואליסטית על הרוח ההירואית והלאומית של הפלמ"ח ותקופתו.
אחדים מפזמוני הפלמ"ח גילו כושר הישרדות מרשים ושומרים על פופולאריות גם כיום. חלקם נאסף באנתולוגיה בשם 'משפחת הפלמ"ח' בעריכת חפר וגורי (תשל"ד).
שירים ופיזמונים הופיעו מפעם לפעם בעלוני הפלמ"ח, לרוב בעמודי השער. לעיתים היה זה פירסום ראשון של שיר חדש ולעיתים שיר מוכר וידוע. במלאת שבע שנים לפלמ"ח (מאי 1948) יצאה חוברת השירים 'מתוך ילקוט הצד' כנספח לעלון הפלמ"ח. החלק הראשון נקרא 'שירים למקרא' והוקדש לשירים ממש (ללא לחן), כגון 'הנה מוטלות גופותינו' של חיים גורי. החלק השני הוקדש ל'פיזמונות', כלומר שירים קלילים יותר, כגון 'שושנה' או 'צ’יזבט' מאת חיים חפר.
לאחר המלחמה גדל היבול הספרותי-פלמ"חאי: בשנת 1949 הופיע הספר 'תחמושת קלה', קובץ פיזמוניו של חיים חפר, אשר נוצרו מתוך מירקם החיים הפלמ"חאיים: הקרבות, החברים שנפלו, ההווי סביב המדורה ופירוק הפלמ"ח. ספרי שיריו של חיים גורי, 'פרחי אש' (1949) ו'שירי חותם' (1953) הציגו את חוויותיהם צרובות המלחמה של בני הדור.
בניגוד לשירה הרואית מסוג זה כתב המשורר - יוצא הפלמ"ח - יהודה עמיחי את 'אני רוצה למות על מיטתי' בשנות החמישים, שיר שאפשר לראות בו קריאת תיגר אינדיבידואליסטית על הרוח ההירואית והלאומית של הפלמ"ח ותקופתו.
אחדים מפזמוני הפלמ"ח גילו כושר הישרדות מרשים ושומרים על פופולאריות גם כיום. חלקם נאסף באנתולוגיה בשם 'משפחת הפלמ"ח' בעריכת חפר וגורי (תשל"ד).