יחסה המסוייג של ההגנה ל'שורות המגינים'

משך כל התקופה שבה התקיימה פעילות של הפלמ"ח בקפריסין גילה כלפיה הפיקוד העליון של ה'הגנה' יחס מסוייג, בהשפעת ההנהגה הפוליטית של הישוב. היחס נבע משתי סיבות:
1) החשש לשלום המעפילים העלולים להסתבך בעימות מסוכן עם הצבא הבריטי, כאשר תגבר תחושת הכוח שלהם. עימות כזה עמד בסתירה למדיניות ההנהגה לאחר "השבת השחורה", ביוני 1946.
2) החשש מהתחזקות הפלמ"ח, המנוגדת לשאיפת ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, להפחית בהדרגה מסמכויות מטה הפלמ"ח עד לביטולו המוחלט.