ליל הגשרים - תגובת הבריטים

התגובה המיידית של שלטונות המנדט ל"מבצע מרכולת" הייתה סידרת חיפושים אלימים ומעצרים בדרכים הראשיות, ברחובות הערים, ובמיוחד ביישובים היהודים הסמוכים לגשרים שפוצצו: חניתה ומצובה (ליד גשרי אכזיב), מטולה וכפר גלעדי (ליד גשרי מטולה), כינרת ומעגן (ליד גשר שייח' חוסיין), בית הערבה ומפעל האשלג בים-המלח (ליד גשר אלנבי) ובארות-יצחק (ליד גשרי עזה). עשרות אנשים נעצרו במהלך החיפושים ונתגלה "סליק" נשק קטן ליד מפעל האשלג, אולם פרט ללוחם אחד שנפצע בפעולת אכזיב לא נאסר ולא זוהה איש מלוחמי הפלמ"ח שהשתתפו במבצע. באחת מהתקריות שפרצו במהלך החיפושים, סמוך לחורשת תל-חי, ירה כוח בריטי לעבר קבוצת אנשים אשר חשה לסייע לכפר גלעדי הנתון במצור. כתוצאה מהאש נהרגו צבי אשכנזי, הרצל פרל ומאיר זיכרר, ושבעה אנשים נוספים נפצעו.
בצהריי ה- 17 ביוני, נפגש סר אלן קנינגהם, הנציב העליון הבריטי בארץ, עם נשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן, במעונו שברחובות. קנינגהם הזהיר את וייצמן מפני התוצאות הקשות הצפויות ליישוב היהודי במידה ויימשכו פעולותיה של 'תנועת המרי העברי'. עם זאת, לא היסס מלהביע את התפעלותו מכושר הביצוע של הפלמ"ח ומהקפדתו להימנע ככל האפשר משפיכות דמים.
ממשלת בריטניה ראתה ב'ליל הגשרים' גילוי של מרד עממי, ששותף לו היישוב המאורגן כולו והוא מונהג על-ידי הסוכנות היהודית המפעילה את ארגון ה'הגנה'. נוכח חומרת הגילוי החליטו הבריטים לממש את האיום של פעולת עונשין גדולה (שתוכניתה נפלה לידי ה'הגנה' מספר חודשים קודם לכן) במטרה לשתק את יכולת הלחימה של היישוב. ב- 29 ביוני הפעילו הבריטים את מבצע "אגאתה", שזכה לכינוי: "השבת השחורה".