ניסיונות חבלה ימית בתקופת המאבק שלא בוצעו
תיאור פעילויות ונסיונות חבלה ימית שלא יצאו לפועל.
1) בראשית פברואר 1946, ניסו לוחמי 'החוליה', יהושע (אוסי) רביד, שאול אהרונוב ויוחאי בן-נון, לטבע ארבע ספינות משמר בריטיות בנמל חיפה. הלוחמים התגלו בטרם עת ונאלצו להסתלק מהשטח.
2) בלילה שבין ה- 16 ל- 17 ביוני 1946, במסגרת מבצע 'ליל הגשרים' של 'תנועת המרי העברי', נועד כוח של 'החוליה', בפיקודו של יוחאי בן-נון, לחבל במנהרת הרכבת בראס-ביידה שבלבנון. בערב הפעולה היא בוטלה, משיקולים מדיניים.
3) במחצית הראשונה של אוגוסט 1946, הועלו חומרי נפץ לארבע אוניות מעפילים שלכדו הבריטים: "יגור", "הנרייטה סאלד", "כתריאל יפה" ו"כ"ג יורדי הסירה". הבריטים הפרידו בין המעפילים לבין תרמיליהם, ובכך הכשילו מבלי משים את ביצוע החבלות.
4) ב- 21 באוגוסט 1946, תיכננו לוחמי 'החוליה', יוחאי בן-נון, איזי רבינוביץ (רהב) ומשה ליפסון (נחשון) לפגוע באוניית הגירוש "אמפייר רייוול" ובמשחתת בריטית שעגנה בסמוך לה. הפעולה נדחתה ליום המחרת עקב התגלות הלוחמים בדרכם ליעדים. בינתיים עזבה המשחתת את המקום, ולמחרת חובלה רק אוניית הגירוש.
5) בפברואר 1947 סוכל ניסיון חבלה של 'החוליה', בפיקודו של יוחאי בן-נון, במשחתת בריטית במזח הנפט של נמל חיפה, לאחר שאנשי קומנדו בריטים גילו את מטען חומר הנפץ וניטרלו אותו.
6) ב- 27 בפברואר 1947, בעקבות לכידת אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" ("אולואה") בחוף בת-גלים בחיפה, ניסו משה ליפסון ויוחאי בן-נון לפגוע בשתי ספינות משמר בריטיות שעגנו לידה. חייל בריטי חשד בכוונתם, המועד המתאים חלף והלוחמים נאלצו לוותר על יעדם.
7) במארס 1947 יצאו יוחאי בן-נון ויוסקה רום לקפריסין במטרה לחבל באוניות גירוש בריטיות. השניים נאסרו יחד עם שמואל (סמק) ינאי, איש הפלי"ם ששהה באי. בן-נון הספיק למסור את תוכנית הפעולה ליוסלה דרור, שאמנם ביצע אותה.
8) במחצית הראשונה של שנת 1947, קיבל מטה הפלמ"ח אישור ממפקדת ה'הגנה' לחבל באוניות הגירוש העוגנות בפורט-סעיד ובאלכסנדריה. אנשי פלמ"ח שהיטיבו להכיר את מצריים, נשלחו לאסוף מידע מודיעיני ולהכין תוכניות מתאימות. הפעולה לא אושרה לביצוע עקב החשש לפגיעה במגעים המדיניים עם מצריים.
9) ביולי 1947, בעקבות לכידת אוניית המעפילים "אקסודוס" ("יציאת אירופה תש"ז") בידי הבריטים וההחלטה לגרשם חזרה לגרמניה, נעשו הכנות לפיגוע במשחתת בריטית באמצעות טורפדו ימי, שכונה "כריש". הפעולה בוטלה ברגע האחרון מטעמים מדיניים בהוראתו האישית של דוד בן-גוריון.
10) ב- 6 בספטמבר 1947, ניסה מיכה פרלסון (פרי), איש הפלמ"ח שהצטרף לאוניית הגירוש "אמפייר רייוול", לחבל באונייה שלקחה את מעפילי "אקסודוס" לחוף המבורג שבגרמניה. המטען התפוצץ מחוץ לאונייה.
11) יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, שאף לפוצץ אוניית מלחמה בריטית באי מלטה. הוא שהה באי ותיכנן את החבלה לפרטיה, אך נראה שבדרג הבכיר ב'הגנה' התקבלה החלטה ששללה ביצוע פעולה מחוץ לגבולות הארץ.
2) בלילה שבין ה- 16 ל- 17 ביוני 1946, במסגרת מבצע 'ליל הגשרים' של 'תנועת המרי העברי', נועד כוח של 'החוליה', בפיקודו של יוחאי בן-נון, לחבל במנהרת הרכבת בראס-ביידה שבלבנון. בערב הפעולה היא בוטלה, משיקולים מדיניים.
3) במחצית הראשונה של אוגוסט 1946, הועלו חומרי נפץ לארבע אוניות מעפילים שלכדו הבריטים: "יגור", "הנרייטה סאלד", "כתריאל יפה" ו"כ"ג יורדי הסירה". הבריטים הפרידו בין המעפילים לבין תרמיליהם, ובכך הכשילו מבלי משים את ביצוע החבלות.
4) ב- 21 באוגוסט 1946, תיכננו לוחמי 'החוליה', יוחאי בן-נון, איזי רבינוביץ (רהב) ומשה ליפסון (נחשון) לפגוע באוניית הגירוש "אמפייר רייוול" ובמשחתת בריטית שעגנה בסמוך לה. הפעולה נדחתה ליום המחרת עקב התגלות הלוחמים בדרכם ליעדים. בינתיים עזבה המשחתת את המקום, ולמחרת חובלה רק אוניית הגירוש.
5) בפברואר 1947 סוכל ניסיון חבלה של 'החוליה', בפיקודו של יוחאי בן-נון, במשחתת בריטית במזח הנפט של נמל חיפה, לאחר שאנשי קומנדו בריטים גילו את מטען חומר הנפץ וניטרלו אותו.
6) ב- 27 בפברואר 1947, בעקבות לכידת אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" ("אולואה") בחוף בת-גלים בחיפה, ניסו משה ליפסון ויוחאי בן-נון לפגוע בשתי ספינות משמר בריטיות שעגנו לידה. חייל בריטי חשד בכוונתם, המועד המתאים חלף והלוחמים נאלצו לוותר על יעדם.
7) במארס 1947 יצאו יוחאי בן-נון ויוסקה רום לקפריסין במטרה לחבל באוניות גירוש בריטיות. השניים נאסרו יחד עם שמואל (סמק) ינאי, איש הפלי"ם ששהה באי. בן-נון הספיק למסור את תוכנית הפעולה ליוסלה דרור, שאמנם ביצע אותה.
8) במחצית הראשונה של שנת 1947, קיבל מטה הפלמ"ח אישור ממפקדת ה'הגנה' לחבל באוניות הגירוש העוגנות בפורט-סעיד ובאלכסנדריה. אנשי פלמ"ח שהיטיבו להכיר את מצריים, נשלחו לאסוף מידע מודיעיני ולהכין תוכניות מתאימות. הפעולה לא אושרה לביצוע עקב החשש לפגיעה במגעים המדיניים עם מצריים.
9) ביולי 1947, בעקבות לכידת אוניית המעפילים "אקסודוס" ("יציאת אירופה תש"ז") בידי הבריטים וההחלטה לגרשם חזרה לגרמניה, נעשו הכנות לפיגוע במשחתת בריטית באמצעות טורפדו ימי, שכונה "כריש". הפעולה בוטלה ברגע האחרון מטעמים מדיניים בהוראתו האישית של דוד בן-גוריון.
10) ב- 6 בספטמבר 1947, ניסה מיכה פרלסון (פרי), איש הפלמ"ח שהצטרף לאוניית הגירוש "אמפייר רייוול", לחבל באונייה שלקחה את מעפילי "אקסודוס" לחוף המבורג שבגרמניה. המטען התפוצץ מחוץ לאונייה.
11) יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, שאף לפוצץ אוניית מלחמה בריטית באי מלטה. הוא שהה באי ותיכנן את החבלה לפרטיה, אך נראה שבדרג הבכיר ב'הגנה' התקבלה החלטה ששללה ביצוע פעולה מחוץ לגבולות הארץ.