דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

החוליה הימית - הכנות לפיצוץ מנהרת הרכבת בלבנון

ב"ליל הגשרים", בין ה- 16 ל- 17 ביוני 1946, תוכנן גם ש'החוליה' תפוצץ את מנהרת הרכבת סמוך לראס-ביידה בלבנון.
ב"ליל הגשרים", בין ה- 16 ל-17 ביוני 1946, תוכנן גם ש'החוליה' תפוצץ את מנהרת הרכבת סמוך לראס-ביידה בלבנון. המנהרה, כקילומטר וחצי אורכה, עברה בתוך צוק לבן שהזדקר לתוך הים, כתשעה קילומטר מצפון לראש-הנקרה, בגובה מאה מטרים בערך. פתחי המנהרה הוסוו היטב, והיו לה פתחי איוורור קטנים שפנו לעבר הים. המנהרה שימשה רק לתנועת רכבות צבאיות בריטיות.
הכוח, בראשותו של מפקד 'החוליה', יוחאי בן-נון, ערך שני סיורים מוקדמים להכרת השטח. חמישה לוחמים יצאו לסיור הראשון מקיסריה בסירת דיג בעלת מפרשים. מבנה הסירה גרם לסטייה גדולה בניווט. הסירה לא הייתה מסוגלת להפליג ברוח קדמית או נגדית, אך היא נבחרה בשל היותה סירת דייג אופיינית, שאינה מעוררת חשד. מסע ההפלגה והסיור במקום ארך שבעה ימים. במהלכו ערך הכוח רשימות ומדידות ששימשו לצורך תיכנון מפורט של התקיפה. ללוחמים התברר כי פתחי המנהרה נשמרים היטב על-ידי חיילים לבנונים, ולכן הוחלט להחדיר את חומרי הנפץ דרך פתחי האיוורור שפנו לעבר הים. אופן פעולה זה חייב עגינת סירת הדיג בתחילת הלילה סמוך למנהרה, והגעה אל הצוק בסירת גומי קטנה ולא בסירת עץ - מחשש שזו תתרסק על סלעי החוף. הכוח הפושט היה צריך לטפס על הצוק ולזחול עד לפתחי האיוורור, להטמין את חומרי הנפץ ולסגת - באותו הלילה. בראשית יוני נערך הסיור השני. בדרכם חזרה נקלעה הסירה לסערה, ולאחר ארבעה ימים הצליח הכוח להגיע באפיסת כוחות לחוף אכזיב.