ההחלטה על ביטול מבצע פיצוץ מנהרת הרכבת בלבנון

ערב היציאה לפשיטה, לאחר שהושלמו כל ההכנות, ניתנה הוראה לבטל את הפעולה. הביטול נבע משיקולים מדיניים, מאחר שהמנהרה נמצאת מחוץ לתחום השטח הטריטוריאלי של ארץ-ישראל; כמו כן היה ברור שהפיצוץ יגרום למנהרה נזק חמור שייקשה מאד לתקנו. אפשרות זו חרגה ממטרות 'ליל הגשרים' (גרימת נזק נראה לעין אך לא בלתי הפיך - כזה שעלול להתפרש כהתגרות מוגזמת ומיותרת בכוח בעל עוצמה עדיפה בהרבה). האכזבה בקרב לוחמי 'החוליה' הייתה רבה. בפעולה המתוכננת ניכרו דפוסי יסוד שחזרו ואיפיינו מכאן ואילך את מבצעי 'החוליה': אופי האובייקט שנבחר כיעד התקיפה - מתקן יבשתי ולא כלי ימי; הפעילות מחוץ לגבולות הטריטוריאליים; הפשיטה המשולבת - מפעיל סירה הופך לשחיין, השחיין עולה בחשאי לחוף והופך ללוחם יבשה, ובסיום הפעולה הוא נעלם בין גלי הים; הקדשת זמן רב להכנות, ולבסוף - היה זה מקרה ראשון מרבים שבאו אחריו - אחרי שנעשו כל ההכנות הדרושות למבצע, בוטל המבצע בצו הדרג המדיני.