פלוגת הנמל בחיפה - פעילות "רכש"
בחודשים הראשונים של שנת 1948 היה נמל חיפה במצב של כמעט תוהו ובוהו. הבריטים אמנם שלטו באורח רשמי במקום, אך למעשה שימש הנמל כר נרחב לעיסקאות בלתי חוקיות ולמעשי שוד.
בחודשים הראשונים של שנת 1948 היה נמל חיפה במצב של כמעט תוהו ובוהו. הבריטים אמנם שלטו באורח רשמי במקום, אך למעשה שימש הנמל כר נרחב לעיסקאות בלתי חוקיות ולמעשי שוד. מן המחסנים נשדדו הסחורות בידי יהודים וערבים כאחד. תחילה הכבידו הגניבות על אנשי 'פלוגת הנמל' במשימות האבטחה שלהם, אולם עד מהרה התברר לפלמ"חאים כי במקום מצויות אפשרויות רבות ל"רכישת" נשק ואמצעי לחימה אחרים (המונח "רכש" היה מקובל באותה עת
גם לקניית נשק וגם להשגתו בדרכים פחות מהוגנות). למטרה זו מינה מפקד הפלוגה, יוחאי בן-נון, את אברהם דר, זלמן פרח, ומאיר ליפסון לתפקיד 'מחלקת רכש ומודיעין'.
משימתם הייתה ליצור קשרים עם גורמים שונים בנמל, כדי לרכוש נשק ממלחים המגיעים באוניות, ולהביא לנמל חיפה נשק מחוץ-לארץ באופן יזום. 'מחלקת הרכש' הסתייעה לצרכיה ביהודים שהיו חברים בכנופיית מבריחים אנגלית-יהודית-ערבית שפעלה במקום. כן נעשה שימוש בזיוף הניירת הדרושה להוצאת סחורות מהנמל. מקור אחר לרכש היה תשלום שוחד לנהגים בריטים שהובילו ציוד לארץ. המשאיות נפרקו בכרמל, והוחזרו לנהגיהן בצירוף מסמכים חתומים (שזוייפו בידי פקידים יהודים שעבדו בנמל) המעידים שהציוד הגיע ליעדו. הקשרים שנרקמו באותן הזדמנויות סייעו לאנשי המחלקה להשיג מידע על פעולות ערביות מתוכננות ועל מועדי הגעת אוניות הנושאות נשק בריטי לארץ וכדומה.
באחת הפעמים גנבו אנשי 'מחלקת הרכש' מטען בן עשרה טונות של חומר המשמש לייצור חומר נפץ. במקרה אחר, בעזרת פועלים סלוניקאים, הוחדר צוות של חמישה לוחמים לאונייה עמוסה בפגזים שהגיעה לנמל. הפגזים הוכנסו לשקים, בעוד צוות מאנשי הפלי"ם מתחזה לצורך הסחה כסוכני האונייה שהכינו לציוותה תוכנית בידור. השקים הועברו בשלום למחסן הנשק של ה'הגנה' בקיבוץ יגור. כשנודע על העמסת אותה אונייה בנשק, התגנבו אליה בערב אנשי 'פלוגת הנמל' באמצעות דוברות, והצליחו להוציא ממנה שלל רב. הדוברות העמוסות שטו חרישית לחוף קריית-מוצקין, שם הועבר הנשק לשתי משאיות ונמסר לאנשי הרכש של ה'הגנה' באזור חיפה. אנשי הפלוגה אף עסקו ברכש ובקניית רכבים של הצבא הבריטי. הם הקפידו בכל פעולותיהם שלא לחרוג מכללי המוסר, ונמנעו מלנצל את ההזדמנויות לתועלתם האישית.
גם לקניית נשק וגם להשגתו בדרכים פחות מהוגנות). למטרה זו מינה מפקד הפלוגה, יוחאי בן-נון, את אברהם דר, זלמן פרח, ומאיר ליפסון לתפקיד 'מחלקת רכש ומודיעין'.
משימתם הייתה ליצור קשרים עם גורמים שונים בנמל, כדי לרכוש נשק ממלחים המגיעים באוניות, ולהביא לנמל חיפה נשק מחוץ-לארץ באופן יזום. 'מחלקת הרכש' הסתייעה לצרכיה ביהודים שהיו חברים בכנופיית מבריחים אנגלית-יהודית-ערבית שפעלה במקום. כן נעשה שימוש בזיוף הניירת הדרושה להוצאת סחורות מהנמל. מקור אחר לרכש היה תשלום שוחד לנהגים בריטים שהובילו ציוד לארץ. המשאיות נפרקו בכרמל, והוחזרו לנהגיהן בצירוף מסמכים חתומים (שזוייפו בידי פקידים יהודים שעבדו בנמל) המעידים שהציוד הגיע ליעדו. הקשרים שנרקמו באותן הזדמנויות סייעו לאנשי המחלקה להשיג מידע על פעולות ערביות מתוכננות ועל מועדי הגעת אוניות הנושאות נשק בריטי לארץ וכדומה.
באחת הפעמים גנבו אנשי 'מחלקת הרכש' מטען בן עשרה טונות של חומר המשמש לייצור חומר נפץ. במקרה אחר, בעזרת פועלים סלוניקאים, הוחדר צוות של חמישה לוחמים לאונייה עמוסה בפגזים שהגיעה לנמל. הפגזים הוכנסו לשקים, בעוד צוות מאנשי הפלי"ם מתחזה לצורך הסחה כסוכני האונייה שהכינו לציוותה תוכנית בידור. השקים הועברו בשלום למחסן הנשק של ה'הגנה' בקיבוץ יגור. כשנודע על העמסת אותה אונייה בנשק, התגנבו אליה בערב אנשי 'פלוגת הנמל' באמצעות דוברות, והצליחו להוציא ממנה שלל רב. הדוברות העמוסות שטו חרישית לחוף קריית-מוצקין, שם הועבר הנשק לשתי משאיות ונמסר לאנשי הרכש של ה'הגנה' באזור חיפה. אנשי הפלוגה אף עסקו ברכש ובקניית רכבים של הצבא הבריטי. הם הקפידו בכל פעולותיהם שלא לחרוג מכללי המוסר, ונמנעו מלנצל את ההזדמנויות לתועלתם האישית.