פלוגת הנמל - פעולות לאבטחת נמל חיפה
'פלוגת הנמל' נכנסה לנמל חיפה בשלהי דצמבר 1947 במטרה להבטיח את שלומם של היהודים העובדים בו.
'פלוגת הנמל' נכנסה לנמל חיפה בשלהי דצמבר 1947 במטרה להבטיח את שלומם של היהודים העובדים בו. עם כניסתה למקום היה עליה להפגין כלפי הערבים את עוצמתה ולהעביר מסר מרתיע בדבר הסכנה הצפויה להם אם ינסו להתנכל לעובדים או לאינטרסים יהודים בנמל. לשם כך הוקמה רשת מודיעין, שהפעילה - תמורת תשלום - מודיעים ערבים אחדים שדיווחו על כוונות פגיעה מצד הערבים.
במקרה אחד, דיווחו המודיעים על פיגוע מתוכנן למחרת אותו יום בבית-קפה הסמוך לשער 5, שהיה השער הראשי לנמל. בית-הקפה נודע כמקום התכנסות של הפועלים היהודים, במיוחד בשעת הארוחות. אנשי 'פלוגת הנמל' הפקידו שמירה על בית-הקפה. בפתח הופיע צעיר ערבי והטיל פצצה. חלק מאנשי האבטחה לכדו אותו והיתר פינו את יושבי המקום. הפצצה הייתה פרימיטיבית - קופסה מלאה חומר נפץ. הפיצוץ גרם לנזק קל לרכוש, אך לא הייתה פגיעה בנפש. זורק הפצצה נמסר לשוטרי הנמל הבריטים.
בליל ה- 4 בפברואר 1948 גורשו שני פועלים יהודים שעבדו במזח הפריקה באיומים וביריות הפחדה של ערבים. באזור לא היו עובדים יהודים נוספים, ובסמוך לו עבדו מאות פועלים ערבים. השנים ברחו למיפקדת 'פלוגת הנמל' ודיווחו על האירוע. בפלוגה הוחלט שאין לעבור לסדר היום על סילוק יהודים ממקום העבודה. אנשי הפלוגה יצאו לאזור התקרית בצורה הפגנתית, על טרקטורים, חמושים ב'סטנים' שבלטו מתחת לחולצותיהם. מאות הפועלים הערבים שנמצאו בסמוך ברחו בבהלה מהמקום. הפועלים היהודים חזרו לעבודתם, בעוד אנשי 'פלוגת הנמל' מעניקים להם אבטחה צמודה. מפקד הפלוגה, יוחאי בן-נון, שוחח על האירוע עם נכבד ערבי, שהאשים בגילויי האיבה גורמים שאינם עובדים דרך קבע בנמל והבטיח שידאג להרחקתם. הבריטים נזעקו לאזור המהומה ונתקלו בדרכם בשניים מאנשי 'פלוגת הנמל', גדעון שפרן ונפתלי שלומוביץ. שפרן נעצר לאחר שהתגלה נשק על גופו, אולם שלומוביץ החל בורח. סמל בריטי ירה לעברו והרגו.
אנשי 'פלוגת הנמל' עלו על אחת הגוררות שעגנה בסמוך והפליגו לים, כדי שלא ייתפסו עם נשקם, בהתאם לתוכניתם למקרה בו מגיע צבא בריטי לשטח. הנשק הוסתר, והם שבו לחוף. הסמל הבריטי נשלח מן הארץ לאחר שנודע כי הוחלט ב'הגנה' להתנקש בחייו.
הפגנת הנוכחות של אנשי 'פלוגת הנמל' תרמה לשמירת השקט בנמל חיפה עד להכרעה על גורל העיר.
במקרה אחד, דיווחו המודיעים על פיגוע מתוכנן למחרת אותו יום בבית-קפה הסמוך לשער 5, שהיה השער הראשי לנמל. בית-הקפה נודע כמקום התכנסות של הפועלים היהודים, במיוחד בשעת הארוחות. אנשי 'פלוגת הנמל' הפקידו שמירה על בית-הקפה. בפתח הופיע צעיר ערבי והטיל פצצה. חלק מאנשי האבטחה לכדו אותו והיתר פינו את יושבי המקום. הפצצה הייתה פרימיטיבית - קופסה מלאה חומר נפץ. הפיצוץ גרם לנזק קל לרכוש, אך לא הייתה פגיעה בנפש. זורק הפצצה נמסר לשוטרי הנמל הבריטים.
בליל ה- 4 בפברואר 1948 גורשו שני פועלים יהודים שעבדו במזח הפריקה באיומים וביריות הפחדה של ערבים. באזור לא היו עובדים יהודים נוספים, ובסמוך לו עבדו מאות פועלים ערבים. השנים ברחו למיפקדת 'פלוגת הנמל' ודיווחו על האירוע. בפלוגה הוחלט שאין לעבור לסדר היום על סילוק יהודים ממקום העבודה. אנשי הפלוגה יצאו לאזור התקרית בצורה הפגנתית, על טרקטורים, חמושים ב'סטנים' שבלטו מתחת לחולצותיהם. מאות הפועלים הערבים שנמצאו בסמוך ברחו בבהלה מהמקום. הפועלים היהודים חזרו לעבודתם, בעוד אנשי 'פלוגת הנמל' מעניקים להם אבטחה צמודה. מפקד הפלוגה, יוחאי בן-נון, שוחח על האירוע עם נכבד ערבי, שהאשים בגילויי האיבה גורמים שאינם עובדים דרך קבע בנמל והבטיח שידאג להרחקתם. הבריטים נזעקו לאזור המהומה ונתקלו בדרכם בשניים מאנשי 'פלוגת הנמל', גדעון שפרן ונפתלי שלומוביץ. שפרן נעצר לאחר שהתגלה נשק על גופו, אולם שלומוביץ החל בורח. סמל בריטי ירה לעברו והרגו.
אנשי 'פלוגת הנמל' עלו על אחת הגוררות שעגנה בסמוך והפליגו לים, כדי שלא ייתפסו עם נשקם, בהתאם לתוכניתם למקרה בו מגיע צבא בריטי לשטח. הנשק הוסתר, והם שבו לחוף. הסמל הבריטי נשלח מן הארץ לאחר שנודע כי הוחלט ב'הגנה' להתנקש בחייו.
הפגנת הנוכחות של אנשי 'פלוגת הנמל' תרמה לשמירת השקט בנמל חיפה עד להכרעה על גורל העיר.