משלחת פלמ"ח ראשונה בקפריסין - אירגון האימונים
חברי המשלחת, ששמעו לפני בואם לקפריסין על בעיות המשמעת וחוסר הסדר של המעפילים, הופתעו נוכח גילויי ההתלהבות וההיענות של בני-הנוער והבוגרים לשיתופם באימונים, על-אף המשמעת הקפדנית והמאמץ הגופני שנדרשו מהם.
משלחת הפלמ"ח הראשונה לקפריסין התפצלה לשני צוותים עם בואה לאי. מוטקה דגי נשאר ב"מחנות הקיץ" ומונה למפקד 'שורות-המגינים' שם. בסגל המדריכים הוותיק שמצא במקום נעזר דגי להרחבת הפעילות. שאר חברי המשלחת, בפיקוד יהודה דרכסלר, עברו ל"מחנות החורף". במחנות אלה נמצא באותה עת רוב המעפילים, ולכן הועבר לשם מרכז הכובד של הפעילות. המטה הראשי של 'שורות-המגינים' שוכן ב'כפר הנוער' במחנה 65. במקום היה מגרש ספורט גדול ועליו הקימו את מיתקני האימונים.
בתחילה העבירו חברי המשלחת קורס מדריכים מרוכז בן 21 יום, ומיסדו את אימוני הגדנ"ע ב'כפר הנוער' כחלק מתוכנית הלימודים. המועמדים לקורס המדריכים נבחרו באמצעות התנועות. המקצועות שנלמדו בקורס היו: תרגילי סדר, ספורט שימושי, ג'ודו, מקל (קפא"פ) ועזרה ראשונה. היו אלה מקצועות פשוטים יחסית, שניתן היה להנחילם למקסימום אנשים במינימום אמצעים, אף בתנאי מחנה מעצר. בקורסים הונהג משטר של סדר, ניקיון, הקפדה על משמעת ועמידה בלוחות זמנים. יום האימונים החל בהתעמלות בוקר והסתיים ב"כיבוי אורות". באימונים הושם דגש על פיתוח הכושר הגופני. חברי המשלחת השתדלו להחדיר במהלך הקורסים, בשעות האימונים ולאחריהם, את ההווי המיוחד של הפלמ"ח, באמצעות שירה ומסיבות בצוותא סביב המדורה. הערבים הוקדשו גם לאימונים גם להרצאות בנושאי ביטחון, כגון: המאבק בבריטים, הפלמ"ח וההעפלה.
לאחר השלמת הכשרתו של מחזור המדריכים הראשון, החלו 'שורות-המגינים' לעבוד בשני מסלולים במקביל. מסלול אחד היה קורס המדריכים הקבוע, שהמשיך להכשיר מדריכים נוספים במחזורים. המסלול השני כלל שני ימי אימונים מרוכזים פעם בחודש למרבית ציבור המעפילים. בה בשעה, הוסדרה באחריותה של חברת המשלחת, שרה יפה, פעילות 'כפר הנוער' במסגרת הגדנ"ע. כל החניכים זכו ל- 6 עד 8 שעות חינוך גופני בשבוע, וליום אימונים מרוכז פעם בחודש. ימי הגדנ"ע אורגנו גם כאירוע חברתי. ביום זה נערכו תחרויות בין-קבוצתיות, ובסיומו נערכה מסיבה ובה נמסר הדגל לקבוצה המצטיינת, כנהוג בכינוסי הפלמ"ח.
חברי המשלחת, ששמעו לפני בואם לקפריסין על בעיות המשמעת וחוסר הסדר של המעפילים, הופתעו נוכח גילויי ההתלהבות וההיענות של בני-הנוער והבוגרים לשיתופם באימונים, על-אף המשמעת הקפדנית והמאמץ הגופני שנדרשו מהם.
בתחילה העבירו חברי המשלחת קורס מדריכים מרוכז בן 21 יום, ומיסדו את אימוני הגדנ"ע ב'כפר הנוער' כחלק מתוכנית הלימודים. המועמדים לקורס המדריכים נבחרו באמצעות התנועות. המקצועות שנלמדו בקורס היו: תרגילי סדר, ספורט שימושי, ג'ודו, מקל (קפא"פ) ועזרה ראשונה. היו אלה מקצועות פשוטים יחסית, שניתן היה להנחילם למקסימום אנשים במינימום אמצעים, אף בתנאי מחנה מעצר. בקורסים הונהג משטר של סדר, ניקיון, הקפדה על משמעת ועמידה בלוחות זמנים. יום האימונים החל בהתעמלות בוקר והסתיים ב"כיבוי אורות". באימונים הושם דגש על פיתוח הכושר הגופני. חברי המשלחת השתדלו להחדיר במהלך הקורסים, בשעות האימונים ולאחריהם, את ההווי המיוחד של הפלמ"ח, באמצעות שירה ומסיבות בצוותא סביב המדורה. הערבים הוקדשו גם לאימונים גם להרצאות בנושאי ביטחון, כגון: המאבק בבריטים, הפלמ"ח וההעפלה.
לאחר השלמת הכשרתו של מחזור המדריכים הראשון, החלו 'שורות-המגינים' לעבוד בשני מסלולים במקביל. מסלול אחד היה קורס המדריכים הקבוע, שהמשיך להכשיר מדריכים נוספים במחזורים. המסלול השני כלל שני ימי אימונים מרוכזים פעם בחודש למרבית ציבור המעפילים. בה בשעה, הוסדרה באחריותה של חברת המשלחת, שרה יפה, פעילות 'כפר הנוער' במסגרת הגדנ"ע. כל החניכים זכו ל- 6 עד 8 שעות חינוך גופני בשבוע, וליום אימונים מרוכז פעם בחודש. ימי הגדנ"ע אורגנו גם כאירוע חברתי. ביום זה נערכו תחרויות בין-קבוצתיות, ובסיומו נערכה מסיבה ובה נמסר הדגל לקבוצה המצטיינת, כנהוג בכינוסי הפלמ"ח.
חברי המשלחת, ששמעו לפני בואם לקפריסין על בעיות המשמעת וחוסר הסדר של המעפילים, הופתעו נוכח גילויי ההתלהבות וההיענות של בני-הנוער והבוגרים לשיתופם באימונים, על-אף המשמעת הקפדנית והמאמץ הגופני שנדרשו מהם.