משלחת הפלמ"ח הראשונה - ההגעה לקפריסין
המשלחת הפליגה מקיסריה לקפריסין בתחילת חודש יוני 1947, בספינת הדיג "כריש".
המשלחת הפליגה מקיסריה לקפריסין בתחילת חודש יוני 1947, בספינת הדיג "כריש", שבהזדמנות זו מילאה שתי משימות נוספות: העברת חומרי נפץ לחבלה באניות הגירוש, ומילוטו לארץ של לוחם 'החוליה' הימית, יוסף דרור, שמאז בריחתו מהכלא בעקבות החבלה באוניית הגירוש "אושן וויגור", הסתתר במחנות המעפילים. בחוף קיבלו את פני המשלחת משה ליפסון (נחשון) מ'החוליה' הימית ויהושע ברנשטיין ('גנדי'), מאנשי הפלמ"ח שהגיעו למחנות עם מעפילי האונייה "שבתאי לוז'ינסקי" ונשארו להדריך בקפריסין. הבאים הוברחו למחנות הקיץ דרך הגדרות. שם מצאו קבוצת פעילים של 'שורות-המגינים' - כ- 20 איש, שחיו במעין מחנה נפרד בעל אופי צבאי ועסקו באימונים. חמשת הפלמ"חאים מ"שבתאי לוז'ינסקי" שנותרו להדריך, שבו ארצה בסמוך לבוא המשלחת.
חברי המשלחת הגיעו למחנה בלא ציוד ובלא אמצעים, ולרשותם לא הועמד כל תקציב. שאיפתם הייתה לבסס את עבודתם במחנה על-ידי השתלבות במבנה האירגוני העצמאי הקיים של המעפילים, בלי להזדהות או להעדיף תנועה כלשהי על רעותה. הם הופיעו כגורם על-מפלגתי המחנך לעלייה, להגנה ולהתיישבות - שלושת הערכים בעלי המכנה המשותף הרחב ביותר בקרב המעפילים. חברי המשלחת העדיפו לפעול מתוך הידברות עם ההנהגות של קבוצות המעפילים השונות וליהנות מתמיכתם של המוסדות השונים שפעלו במחנות. הם לא ניסו להטיל מרות או להסתמך באופן מוגזם על יוקרתם כאנשי פלמ"ח, מתוך כוונה לשמור על מעמדם כגורם מקובל ומוסכם על הרוב המכריע של ציבור המעפילים. התססת המעפילים כנגד שומריהם הבריטים לא נמנתה על משימות המשלחת. פעילות כזו עשויה הייתה להעניק בטווח המיידי פורקן ליצר ההתקוממות הטבעי של המעפילים הנתונים במעצר וחיים בתנאים קשים, אולם היא עמדה בסתירה למשימה אשר לשמה הגיעה המשלחת לקפריסין ואשר בה בחרו חבריה להתרכז: הדרכת המעפילים באימונים צבאיים.
חברי המשלחת הגיעו למחנה בלא ציוד ובלא אמצעים, ולרשותם לא הועמד כל תקציב. שאיפתם הייתה לבסס את עבודתם במחנה על-ידי השתלבות במבנה האירגוני העצמאי הקיים של המעפילים, בלי להזדהות או להעדיף תנועה כלשהי על רעותה. הם הופיעו כגורם על-מפלגתי המחנך לעלייה, להגנה ולהתיישבות - שלושת הערכים בעלי המכנה המשותף הרחב ביותר בקרב המעפילים. חברי המשלחת העדיפו לפעול מתוך הידברות עם ההנהגות של קבוצות המעפילים השונות וליהנות מתמיכתם של המוסדות השונים שפעלו במחנות. הם לא ניסו להטיל מרות או להסתמך באופן מוגזם על יוקרתם כאנשי פלמ"ח, מתוך כוונה לשמור על מעמדם כגורם מקובל ומוסכם על הרוב המכריע של ציבור המעפילים. התססת המעפילים כנגד שומריהם הבריטים לא נמנתה על משימות המשלחת. פעילות כזו עשויה הייתה להעניק בטווח המיידי פורקן ליצר ההתקוממות הטבעי של המעפילים הנתונים במעצר וחיים בתנאים קשים, אולם היא עמדה בסתירה למשימה אשר לשמה הגיעה המשלחת לקפריסין ואשר בה בחרו חבריה להתרכז: הדרכת המעפילים באימונים צבאיים.